1

תאריך הישיבה:                  ה' בחשון התש"ף (3.11.2019)

בשם המבקשת:                   עו"ד ורד חלאוה

בשם המשיב:                      עו"ד פאייז יונס

1.        זוהי בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

2.        ביום 8.11.2018 הוגש לבית משפט השלום בנצרת כתב אישום נגד המשיב ושלושה נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים הנוספים), ובהמשך לכך ביום 15.11.2018 הוגש נגדם כתב אישום מתוקן. כתב האישום המתוקן ייחס למשיב ולנאשמים הנוספים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1), לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), גניבה (מאות עבירות) לפי סעיף 384 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מאות עבירות) לפי סעיף 415 סיפא יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין והונאה בכרטיס חיוב (מאות עבירות) לפי סעיף 17 סיפא לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. למשיב, שהוא תושב אזור יהודה ושומרון, יוחסה גם עבירה של ישיבה בישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2

3.        בתמצית יצוין כי כתב האישום המתוקן נסב על פעילות עבריינית שנועדה לעשות שימוש במרמה בפרטיהם של כרטיסי חיוב ללא הסכמת בעליהם. לפי המתואר בכתב האישום, במסגרת פעילות זו, פנו המשיב והנאשמים הנוספים באמצעות פרסום מודעות למאות אנשים שהיו בעלי חוב לרשויות שונות, ובעיקר לחברת החשמל, והציעו להם לשלם את חובותיהם תמורת תשלום במזומן בהנחה של עשרות אחוזים משווי החוב. משקיבלו את התמורה במזומן, העבירו המשיב והנאשמים הנוספים את החשבונות לתשלום באמצעות פרטי חיוב שהושגו בצורה בלתי חוקית באינטרנט וללא הסכמת בעליהם. כך, על פי הנטען בכתב האישום, הועבר במצטבר סכום של 1,082,652 שקלים לתשלום החשבונות מבעלי כרטיסי חיוב ברחבי הארץ והעולם.

4.        עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב והנאשמים הנוספים עד תום ההליכים. בסופו של דבר, הורה בית משפט השלום על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, וזאת לאחר שתסקיר שירות המבחן בעניינו התייחס לעברו הפלילי ולכך שקיימת סבירות גבוהה להישנותה של פעילות עבריינית מצדו. מעצרו הוארך פעם אחת לתשעים ימים, בהסכמתו (בש"פ 5176/19, השופט ע' פוגלמן). כן יצוין, להשלמת התמונה, כי בתחילת חודש אוקטובר 2019 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר, ובעקבות זאת הורה בית משפט השלום על הגשת תסקיר מעצר נוסף, וקבע דיון בבקשה ליום 11.11.2019.

5.        משפטם של המשיב והנאשמים הנוספים נפתח כבר בחודש נובמבר 2018, אך שמיעת ההוכחות בעניינו של המשיב נמצאת בתחילת הדרך, בין השאר על רקע קשיים הנוגעים להסדרת ייצוגו. מבלי להרחיב אציין כי המשיב יוצג תחילה על-ידי בא-כוחו בהליך זה, עו"ד פאייז יונס, אך בהמשך זה שוחרר והסניגוריה הציבורית המשיכה בייצוג. עם זאת, בהמשך, ולאחר שהמשיב הבהיר שהוא מעוניין שעו"ד יונס ימשיך בייצוגו, בית משפט השלום המיר את דיון ההוכחות שנקבע ליום 31.10.2019 לישיבת תזכורת כדי לשמוע את עמדת עו"ד יונס, אך הוא לא נכח בדיון. בישיבה זו, בית המשפט השלום שחרר את הסניגוריה הציבורית מייצוג ומינה במקומה את עו"ד יונס. בדיון שנערך בפני ביום 3.11.2019, התייצב עו"ד יונס אולם המשיך להתנגד לייצוגו של המשיב בשל קשיים שבהם נתקל לעמוד במועדי הדיון שנקבעו על-ידי בית המשפט. עם זאת, בנסיבות העניין וכמפורט להלן, הוא הוסיף וטען אף לגוף הדברים.

3

6.        בבקשה דנן המדינה טוענת, בין היתר, כי הן לנוכח העבירות הרבות המיוחסות למשיב, שאותן ביצע לכאורה בתחכום ובשיטתיות, והן לנוכח עברו הפלילי, נשקפת ממנו מסוכנות ואף קיים חשש ממשי לשיבוש הליכים והימלטות.

7.        בדיון שנערך בפני ביום 3.11.2019, המשיב טען כי שהה במעצר תקופה ארוכה, ולא כל שכן בהתחשב בעונש הצפוי לו אם יורשע. מעצרו, לשיטתו של המשיב, עלול להימשך אף לאורך תקופה ארוכה יותר במשך הצפוי של שלב ההוכחות. מנגד, המדינה טענה כי יש לזקוף את התמשכות ההליכים לחובתו של המשיב, שכן בעיית הייצוג בעניינו מנעה את התקדמות המשפט.

8.        לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה. כידוע, תפקידו של בית משפט זה בבקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הוא לבחון האם האינטרסים של שמירה על ביטחון הציבור ועל תקינות ההליך השיפוטי גוברים על חירותו של המשיב, שחזקת החפות עודה עומדת לו (ראו למשל: בש"פ 5581/07 מדינת ישראל נ' אבוקרינאת, פסקה ז' (5.7.2007)). נקודת האיזון משתנה ככל שמתארך ההליך, אך נבחנת בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לנאשם, לעברו הפלילי ולרמת המסוכנות הנשקפת ממנו (ראו: בש"פ 989/14 מדינת ישראל נ' אוחיון, פסקה 27 (16.2.2014)). במקרה שלפנינו, ומבלי להיכנס לכל עובי הקורה בנושאים שאינם בפני ועוד יתבררו בבית משפט השלום, אני סבורה כי בעת הזו יש הצדקה להיענות לבקשה, וזאת לנוכח המסוכנות העולה מן המשיב לנוכח העבירות המיוחסות לו, חומרתן, היקפן והשיטתיות בביצוען, וכן לנוכח החשש הממשי להימלטותו של המשיב הנובע מכך שאינו תושב ישראל. יתרה מכך, העובדה שאף למשיב חלק במצב שנוצר מבחינת התמשכות ההליכים, מחזקת אף היא את קבלת הבקשה.

9.        למען הסר ספק יצוין כי איני נוקטת כל עמדה בשאלת ייצוגו של המשיב, עניין שעוד יוסיף להתברר בפני בית משפט השלום.

10.      אשר על כן, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב החל מיום 6.11.2019, בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בת"פ 19369-11-18 בבית משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏ז' בחשון התש"ף(‏5.11.2019).

_________________________

19070680_A05.docx  עכ