בש"פ 6918/15 – יריב אשתמקר נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להעברת מקום מיום 15.10.2015 |
בשם המבקש: עו"ד מואיד הייב
בשם המשיבה: עו"ד יוסף (ג'ואי) אש
1. לפניי בקשה לפי סעיף
בתמצית ייאמר כי המבקש, המתגורר בקרית שמונה, הואשם בבית משפט השלום באילת בעבירות של קבלת דבר במרמה, התחזות כאדם אחר במטרה להונות, נהיגת רכב ללא רישיון נהיגה, נהיגה בזמן פסילה והכשלת שוטר במילוי תפקידו. לדבריו, המבקש "מתכוון להודות במרבית עובדות כתב האישום".
הדיון בעניינו של המבקש נקבע לראשונה ליום 27.7.2015. המבקש לא התייצב לדיון אך בהסכמתו נחשב מועד זה ליום תחילת ההליכים. הדיון הקרוב נקבע ליום 3.11.2015 בבית משפט השלום באילת, לצורך מענה מטעם המבקש לכתב האישום.
2
2. בהחלטתי מיום 18.10.2015 הוריתי למשיבה להגיש את עמדתה עד ליום 25.10.2015. ביום 22.10.2015 התקבלה תגובת המשיבה שבה ציינה כי היא מתנגדת להעברת מקום הדיון. לטענתה, למעט עבירה אחת, העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום בוצעו באילת ומרבית עדי המשיבה מגיעים מאזור אילת. משאין בכוונת המבקש להודות בכל עובדות כתב האישום אלא רק במרביתן, יהיה צורך בקיום דיוני הוכחות, ומכאן התנגדותה לבקשה.
3. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, הגעתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ככלל, אין מעבירים דיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר אם יהיה צורך בשמיעת עדויות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת משום שהדבר כרוך, לרוב, בנסיעת עדים מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. העברת הדיון ללא הודאה בכל עובדות כתב האישום נעשית רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. במקרה דנן, המבקש לא הצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מן הכלל. מיותר לומר כי המבקש זכאי לכפור במיוחס לו.
בהינתן כל האמור, יש להותיר את הדיון בתיק בבית משפט השלום באילת. סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בחשון התשע"ו (26.10.2015).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15069180_G02.doc הי
