1

           ההחלטה בעניין מעצרו של המבקש ניתנה ביום 27.6.2018. משכך, תקופת שלושים הימים להגשת הערר הסתיימה ביום 27.7.2018 - בתוך פגרת הקיץ – ועל כן מועד ההגשה מוארך עד ליום 6.9.2018 (סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981). הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 17.9.2018. כלומר, בניגוד לטענת המדינה עסקינן באיחור של 11 ימים ולא באיחור של 52 ימים. אף לא למותר לציין כי בין המועד האחרון להגשת הערר לבין מועד הגשת בקשת הארכה חל ראש השנה. לכך מתווסף הנתון כי החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו ניתנה חרף המלצת שירות המבחן אשר המליץ על שחרורו למעצר בית. בהתחשב בנתון זה, דומני כי ראוי לאפשר למבקש לשטוח את טענותיו לפני ערכאת הערעור, וזאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכוייהן של טענות אלה להתקבל.

           נוכח האמור לעיל, ובשים לב למהות ההליך ולכך שעל הכף עומדת חירותו של המבקש - החלטתי להיעתר לבקשה להארכת מועד וזאת חרף התנגדות המדינה. המבקש יהיה רשאי להגיש את הערר עד ליום 18.10.2018, ועליו לצרף עותק מהחלטה זו כנספח לערר.

           ניתנה היום, ‏ב' בחשון התשע"ט (‏11.10.2018).

_________________________

  18066630_X02.doc  מש