1

בשם המבקש:           עו"ד אבי כהן

1.    ביום 11.7.2016 נעצר המבקש בחשד לביצוע עבירה של תקיפה של אשתו כשהוא תחת השפעת אלכוהול, ולמחרת הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה זו. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 17.7.2016 הוסכם על הצדדים כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש; וכן נקבע כי קיימת עילת מעצר של מסוכנות שהיא אינהרנטית לעבירות המיוחסות למבקש, וזו מתעצמת לנוכח העובדה שהלה כבר הורשע בעבר בגין תקיפת אשתו ועונש מאסר מותנה אף ריחף מעל לראשו בעת שביצע את המעשים הנטענים. בשלב זה המבקש ביקש לשחררו לחלופת מעצר בבית הוריו ולחלופין במרכז גמילה, אולם בית המשפט סבר כי בנסיבות המקרה לא ניתן להידרש לחלופת מעצר ללא עריכת תסקיר, והורה על עריכתו והגשתו עד למועד הדיון שנקבע ליום 7.8.2016.

2

     בשל תקלה שארעה, ההחלטה לא הובאה לידיעת שירות המבחן, ומשכך לא הוכן תסקיר עד לאותו מועד. במצב דברים זה, בית משפט השלום הורה ביום 7.8.2016 על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא ובתנאים בבית הוריו שבפתח תקוה, ודיון נוסף בעניינו נקבע ליום 23.8.2016. המשיבה הגישה ערר על החלטה זו, וביום 9.8.2016 בית המשפט המחוזי קיבל את הערר והורה על הותרת המבקש במעצר עד למתן החלטה אחרת. בתוך כך הדגיש בית המשפט את מסוכנותו של המבקש הנובעת בין היתר מבעיית האלכוהול שממנה הוא סובל כמו גם מנטייתו החוזרת לבצע את המעשים המיוחסים לו כלפי אשתו. בשלב זה, בעקבות בקשה של שירות המבחן לדחות את הדיון לצורך קבלת שהות נוספת לעריכת התסקיר, ניתנה ביום 16.8.2016 החלטה בדבר דחיית הדיון בעניינו של המבקש ליום 30.8.2016. על החלטה זו הגיש המבקש ערר, וביום 21.8.2016 בית המשפט המחוזי קיבל את הערר והורה על הקדמת הדיון בחזרה למועד המקורי, 23.8.2016, תוך שהוא מבקש משירות המבחן "שיעשה כל שלאל ידו על מנת להקדים את מועד הגשת התסקיר".

2.    חרף האמור, לא עלה בידי שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו של המבקש עד ליום 23.8.2016. משכך בית משפט השלום קבע דיון נוסף ליום 30.8.2016, וציין בהחלטתו כי ככל שלא יוגש תסקיר עד למועד זה – האיזון בין הצורך בתסקיר לבין זכויותיו של המבקש יכול שישתנה כך שתיפתח בפני המבקש הדרך לטעון לשחרורו לחלופת מעצר גם בהיעדר תסקיר. על החלטה זו הגיש המבקש ערר, וביום 24.8.2016 בית המשפט המחוזי דחה את הערר תוך שנקבע כי בית משפט השלום ערך כראוי את האיזון בין האינטרסים השונים בנסיבות המקרה. בהקשר זה הדגיש בית המשפט המחוזי כי מדובר אך בשהות קצרה נוספת; כי ככל שלא יוגש תסקיר עד למועד הדיון הנדחה – ניתן יהיה לטעון לשינוי בנקודת האיזון לטובת שחרורו של המבקש לחלופת מעצר; ועם זאת הוסיף בית המשפט וציין שהחלופה המוצעת על ידי המבקש אינה חפה מקשיים. על החלטה זו המבקש הגיש בקשת רשות לערור, בטענה שהמבקש נמצא במעצר מזה שבעה שבועות, ומשטרם הוגש תסקיר – יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר כעת, בהיעדר תסקיר. זו הבקשה שלפניי.

3

3.    לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה ודינה להידחות, אף ללא קבלת תגובה מאת המשיבה. בתי המשפט השלום והמחוזי איזנו כראוי בין זכויותיו של המבקש לבין הצורך בעריכת תסקיר הדרוש להכרעה בבקשה למעצרו עד לתום ההליכים. כפי שנאמר, קיימת תשתית ראייתית ומסוכנות שמתעצמת בשל בעיית האלכוהול שממנה המבקש סובל ומשום עברו הפלילי של המבקש שכולל עבירת אלימות דומה שביצע כלפי אשתו; כמו גם העובדה שאת המעשים המיוחסים לו כעת ביצע המבקש בעת שעונש מאסר מותנה בגין העבירה הקודמת מרחף מעל לראשו. בנסיבות אלו החלטת בית המשפט שקולה ומאוזנת, ויוער כי בתוך ימים ספורים אמור להתקיים דיון בעניינו של המבקש – כאשר התסקיר כבר מונח בפני בית המשפט. זאת, תוך שבית המשפט נתן דעתו גם לאפשרות שהתסקיר לא יוגש עד למועד זה – אז ישוב בית המשפט וישקול את האפשרות לשחרר את המבקש לחלופת מעצר בהיעדר תסקיר.

4.    התוצאה היא שאני מורה על דחייתה של בקשת הרשות לערור.

      ניתנה היום, ‏כ"א באב התשע"ו (‏25.8.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16065870_G01.doc  חפ