1

תאריך הישיבה:           ב' בחשון התשע"ז (3.11.2016)

בשם המבקש:            עו"ד עבד אבו עאמר

בשם המשיבה:            עו"ד נורית הרצמן

      מונחת בפניי עתירה לגילוי ראיות חסויות לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. עסקינן במבקש נגדו הוגש כתב אישום בגין ביצוע עבירות ביטחוניות, ותעודה בדבר ראיות חסויות הוצאה על ידי שר הביטחון.

1.    שמעתי את הצדדים בדיון קודם, ואף קיבלתי אחריו את מלוא החומר החסוי. לאחר בדיקה, קבעתי את העניין לדיון נוסף, על מנת להבהיר מספר נקודות במעמד צד אחד. בעקבות הדיון הראשון, הועבר מכתב מטעם המשיבה לידי הסניגור, ובאת כוח המשיבה אף הודיעה כי בכוונת המשיבה לבקש לתקן את כתב האישום.

2

2.    המסגרת הנורמטיבית להסרת חיסיון מכוח תעודה שהוציא שר הביטחון לפי (א), כוללת מבחן תלת שלבי. השלב הראשון הוא שהחומר רלוונטי להגנתו של הנאשם; השלב השני נוגע לקיומה של הצדקה לחיסיון מטעמי ביטחון; והשלב השלישי עניינו באיזוני הצדק המופיעים בסעיף 44(א), לרבות בחינת התועלת בחיסיון ובירור האם החומר או חלקו חיוני להגנת הנאשם.

      בכל הקשור לשני השלבים הראשונים, נעברה המשוכה הנדרשת - החומר רלוונטי ויש הצדקה להוצאת תעודת החיסיון. באשר לשלב השלישי, הבהרתי מספר נקודות וקיבלתי הסברים מפורטים מטעם המדינה – ואלה אף הניבו פרי בדמות חומר שהועבר לסניגור והודעה על תיקון כתב אישום. על יסוד זה, הגעתי למסקנה כי בדיקה קונקרטית של המקרה מטה את הכף לטובת עמדת המדינה.

3.    דין העתירה להידחות. אין מקום במקרה זה לגילוי הראיות החסויות המוזכרות בתעודה.

      ניתנה היום, ‏ב' בחשון התשע"ז (‏3.11.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16063440_Z03.doc  מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,