1

2

1.        כעולה מהחלטתי מיום 10.9.2020, בית הדין הרבני האזורי בנתניה החליט ביום 5.9.2020 להטיל על הנתבע בהליך שבכותרת וכן על בא-כוחה של התובעת, הוצאות בסך 2,000 ש"ח לאוצר המדינה בשל התנהגותם במהלך הדיון שהתקיים ביום 25.6.2020(להלן בהתאמה: ההחלטה ובית הדין). בהחלטה צוין כי ההוצאות שנפסקו הן "הוצאות משפט" שהוטלו בהתאם לתקנה קיט(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג (להלן: תקנות הדיון) והן נפסקו לאחר שבית הדין התרה בנתבע ובבא-כוח התובעת לחדול מהתנהגותם. עוד צוין בהחלטה כי הנתבע חויב בתשלום נוסף, בסך 5,000 ש"ח לאוצר המדינה, בשל יחס בוטה שהפגין כלפי בית הדין וזאת בהתאם לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965 ולחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956 (להלן בהתאמה: חוק מניעת הפרעה וחוק כפיית ציות).

2.        ביום 23.9.2020 הובאה לעיוני החלטה מתוקנת של בית הדין, שבה צוין כי בהחלטה מיום 5.9.2020 נפלה טעות, שכן הקנס שהוטל על הנתבע בסך 5,000 ש"ח לא הוטל מכוח חוק כפיית ציות אלא מכוח חוק מניעת הפרעה בלבד (להלן: ההחלטה המתוקנת).

3.        בהתאם להחלטתי מיום 10.9.2020, הנתבע, בא כוח התובעת והיועץ המשפטי לשיפוט רבני הגישו את התייחסותם להחלטה שניתנה על ידי בית הדין ביום 5.9.2020. בתגובת הנתבע צוין כי בד בבד עם הגשת תגובתו לבית משפט זה ביום 22.9.2020, הוגשה על ידו לבית הדין בקשה נוספת לביטול ההוצאות והקנס שהוטלו עליו ועל בא-כוח התובעת (להלן: הבקשה הנוספת).

4.        בנסיבות אלו,ובטרם תינתן החלטה בהליך שלפניי, הצדדיםלהליך יוסיפו ויעדכנו את בית המשפט, עד ליום 15.10.2020,בדבר החלטת בית הדין בבקשה הנוספת.הצדדים יהיו רשאים להתייחס בהודעה המעדכנת גם להחלטה המתוקנת מיום 23.9.2020 ובכלל זה לקנס שהוטל על הנתבע בסך 5,000 ש"ח.

           ניתנה היום, ‏י"ג בתשרי התשפ"א (‏1.10.2020).

_________________________

20062490_V02.docx  עש

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l