1

1.       בערר שלפניי מבקשת המדינה כי אבטל את החלטתו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט ש' מלמד) אשר ניתנה במ"ת 25051-08-22 ובגדרה התאפשר למשיב לצאת לחתונת אחיו העתידה להתקיים הערב, בכפוף להפקדת ערבויות, בכפוף לפיקוח, וכן בכפוף לשאר התנאים המגבילים אשר קבע בית משפט קמא. מדובר בשלושה מפקחים, בהפקדת מזומנים בסך של 50,000 ש"ח, ובערבות צד ג' בסך של 100,000 ש"ח.

2.       המדינה סבורה כי החלטה זאת בטעות יסודה - זאת, מאחר שבית המשפט לא בחן, לטענתה, את אמינות הערבים והמפקחים, ולא נתן את דעתו לאפשרות כי המשיב יבצע עבירות נוספות הקשורות בנשק בנצלו אירוע המוני בו הותר לו להשתתף.

2

3.       סבורני כי בית משפט קמא הפעיל את שיקול דעתו כיאות, בכפוף לאמור להלן. אכן, מפאת הדחיפות, לא ניתן היה לבחון את מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולדקדק בפרטי מפקחיו וערביו, אולם מאחר שהמשיב חוסה בצילה של חזקת החפות, מאחר שאין לו הרשעות קודמות, ומאחר שבית משפט קמא השתכנע, לאחר דיון, שניתן להתיר לו את חלון היציאה מן המעצר לחתונת אחיו, מבלי שמטרותיו של הדין הפלילי תיגרענה - איני רואה סיבה להתערב בשיקול דעתו (ראו והשוו: בש"פ 1338/20 פרץ נ' מדינת ישראל (25.02.2020)).

4.       עם זאת, סבורני כי בית משפט קמא העניק למשיב חלון יציאה נדיב מידי בהתחשב במכלול הנסיבות, ועל כן אני משנה את שעות היציאה באופן שהמשיב יוכל לצאת לחתונה, בלוויית מפקחיו וערביו, בשעה 17:00 ועליו לחזור לבית המעצר לא יאוחר מהשעה 23:00.

5.       בכפוף לאמור לעיל, החלטתו של בית משפט קמא תעמוד על כנה. הערר נדחה אפוא.

           ניתנה היום, ‏י"ט באלול התשפ"ב (‏15.9.2022).

_________________________

21061740_F07.docxעב