1

           לפנַי בקשת רשות לערור על החלטת בית משפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ע' עיילבוני) שניתנה ביום 28.8.2020 בעמ"ת 57612-08-20, במסגרתה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום לנוער בנצרת (כב' השופטת מ' חליחל-דיאב) במ"ת 52035-08-20 מיום 27.8.2020, בגדרה הורה לשחרר את המבקש לחלופת מעצר.

2

1.             נגד המבקש, קטין יליד שנת 2002, הוגש ביום 25.8.2020 כתב אישום המייחס לו תקיפה בסכין של אדם עמו היה מסוכסך. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. במהלך דיון שהתקיים בבקשה ביום 27.8.2020 הסכים בא-כוח המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך עתר לשחרור המבקש לחלופת מעצר בבית דודתו. בית המשפט קבע בהחלטתו מאותו יום כי אין ספק שהעבירה המיוחסת למבקש חמורה, אך מכך שהוא נעדר עבר פלילי ניתן ללמוד כי המעשה המיוחס לו בוצע מתוך "מסוכנות רגעית", אשר ניתן לאיינה בדרך של חלופת מעצר. לפיכך הורה על שחרורו למעצר בית בבית דודתו בתנאים מגבילים.

2.             ערר שהגישה המשיבה על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בנצרת, התקבל. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להורות ככלל על שחרורו של מי שמואשם בעבירות חמורות כגון העבירות מושא כתב האישום ללא הגשת תסקיר שירות המבחן אשר יבחן את מסוכנותו. הכלל האמור מקבל משנה תוקף במקרה זה נוכח העובדה שמדובר בחלופת מעצר שנמצאת בקרבת מקום למגורי המתלונן. כמו כן, על אף שמדובר בקטין נעדר עבר פלילי, הרי שנסיבות המקרה מלמדות על מסוכנות לא מבוטלת הנשקפת ממנו. לפיכך, הורה בית המשפט כי המבקש יוותר במעצר מאחורי סורג ובריח עד להחלטה אחרת בד בבד עם הזמנת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן לנוער אשר יבחן את רמת מסוכנותו של המבקש ואת מידת התאמתה של החלופה המוצעת או כל חלופה אחרת שתוצע.

3.             מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה התבקש בית המשפט להשיב על כנה את החלטת בית משפט השלום ולהורות על שחרור המבקש למעצר בית. בעיקר נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעת רמת המסוכנות הנשקפת מהמבקש בהתעלם מגילו הצעיר, מכך שמדובר במעצרו הראשון וממכלול נסיבות העניין. עוד נטען כי בית המשפט התעלם ממצב החירום עקב התפשטות נגיף הקורונה הדורש גישה מצמצמת בהחלטות מעצר ולכך שעשוי לחלוף זמן ניכר עד ששירות המבחן יערוך תסקיר מעצר כפי שנתבקש עקב העומס המוטל עליו.

4.             הלכה היא כי רשות לערור ב"גלגול שלישי" גם בהליכי מעצר תינתן רק במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין (וראו לאחרונה: בש"פ 6143/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (3.9.2020); בש"פ 5753/20 שלו נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (24.8.2020)).

3

5.             החלטת בית המשפט המחוזי תחומה לנסיבותיו הספציפיות של המבקש ושל בחינת המסוכנות הנשקפת ממנו, ולשאלה האם ניתן ליתן בו אמון טרם הוגש תסקיר מעצר בעניינו. הבקשה אינה מעוררת אפוא כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני. גם לא התרשמתי כי בדחיית הבקשה ייגרם למבקש עיוות דין. לא למותר לציין כי אין בכך שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מהערכאה הדיונית, כדי להוות עילה למתן רשות לערעור על החלטת ערכאת הערעור (וראו: בש"פ 6291/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (9.9.2020)).

           עוד יצוין כי מעיון במערכת נט המשפט עולה כי תסקיר שירות מבחןבעניינו של המבקש כבר הוגש שלשום, וזאת לקראת הדיון הצפוי להתקיים בבית משפט השלום ביום 13.9.2020. מכאן כי גם אין שחר לטענת המבקש בדבר העיכובים הצפויים בעניינו.

           הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏כ"א באלול התש"ף (‏10.9.2020).

_________________________

20061160_N01.docx 

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l