1

1.       בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) בעמ"ת 696-08-18 מיום 1.8.2018, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום לשחרר את המבקש, ובית המשפט הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.

הבקשה נושאת את הכותרת "בקשת ערר" והיא הוגשה מטעמו של "העורר" אך מדובר למעשה בבקשת רשות לערור ב"גלגול שלישי".

2.       נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, התש"ל-1970, ונהיגה בפסילה, עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

          בהחלטתו מיום 31.7.2018, הורה בית משפט השלום לתעבורה בחיפה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בתנאים שונים בציינו כי ימי המעצר היוו עבור המבקש 'אות אזהרה רציני'. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר.

2

           בית המשפט המחוזי קיבל את הערר וזאת בהינתן הרשעותיו הקודמות של המבקש (הרשעה אחת בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מיום 13.3.2016 והרשעה שניה בנהיגה בשכרות מיום 6.7.2016); בהינתן כי עברו התעבורתי כולל עבירות נוספות; ובהינתן כי תלוי ועומד נגדו תיק נוסף בגין נהיגה בפסילה. נקבע כי בהינתן כל אלו, אין די באמון שנתן בית משפט השלום במפקחים, ואין לשחרר את המבקש לחלופת מעצר.

3.        על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי, ודינה להידחות על הסף, באשר היא אינה מעוררת, ואף אינה מתיימרת לעורר, כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינו של המבקש, והמבקש אף לא הצביע על נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות מתן רשות לערור.

אכן, בענייני תעבורה הנטייה היא לשחרר לחלופת מעצר, אך גם במקרים מעין אלה יש לבחון המסוכנות הקונקרטית, והמבקש הוכיח כי הוא "שור מועד", אשר מזלזל בצווי בית משפט וממשיך לנהוג בזמן פסילה (השוו לבש"פ 6387/17 והאב נ' מדינת ישראל (21.8.2017)).

4.       לפיכך, אין הבקשה מגלה כל עילה להתערבותו של בית משפט זה והיא נדחית.

          ניתנה היום, ‏י' באלול התשע"ח (‏21.8.2018).

_________________________

  18061070_E01.doc  עכב