בש"פ 5997/21 – אלה נחשוני נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להעברת מקום דיון |
בשם המבקשת: |
בעצמה |
1. לפנייבקשה
לפי סעיף
2. המבקשת טוענת כי היא מתגוררת ברחובות ועל כן חפצה להישפט באזור זה. כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 14.12.2021, שעה 13:30. המבקשת כופרת באשמה וברצונה לקיים הוכחות בתיק.
3. סבורני כי דין הבקשה להידחות.
4. לאור המדיניות הנקוטה בידי פרקליטות המדינה, ובהעדר אפשרות סבירה לנייד את אנשי אכיפת החוק לצורך מתן עדויות, השיקולים שעמדו מאחורי החלטתי בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל (12.9.2018)יפים גם לענייננו. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.
2
5. במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקושי שעליו מצביעה המבקשת הואקושי רגיל ואינו חריג כלל ועיקר. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קשיים כאלה אינם מצדיקים פגיעה ביעילות עבודתם של אנשי אכיפת החוק ושל בתי המשפט.
6. כמו כן, יוער כי המרחק שבין בתי משפט אלו הינו קצר מ-60 ק"מ. כפי שפסקתיבבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ(26.8.2018) בהתבסס על שיקולים ואסמכתאות שפורטו באותה החלטה, אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם קצר מ-60 ק"מ. מדובר בחזקה כמעט חלוטה אשר ניתנת לסתירה כאשר מבקש ההעברה מוכיח את קיומו של "קושי רב אשר משבש את מהלך החיים הרגיל ומונע ממנו או מאחד מעדיו את האפשרות להגיע לבית המשפט שבו מתנהל ההליך".כאמור, הבקשה דכאן איננה מצביעה על קושי כזה.
7. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, ו' בתשרי התשפ"ב (12.9.2021).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
21059970_F01.docx עב
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
