בש"פ 5912/19 – מדינת ישראל נגד ע"ו
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיב: |
ע"ו |
בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים
לפי סעיף |
תאריך הישיבה: י"ט באלול התשע"ט (19.9.2019)
בשם המבקשת: עו"ד אושרה פטל רוזנברג
בשם המשיב: עו"ד משה גלעד
1.
בקשה
לפי סעיף
2
2. ביום 29.6.2017 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום המייחס למשיב ולנאשם נוסףעבירות רצח, נשיאת והובלת נשק והצתה. עובדות כתב האישום פורטו בהרחבה בהחלטת בית משפט זהמיום 19.9.2017 בבש"פ 6717/17, ועל כן אסתפק אך בעיקרי הדברים הצריכים לענייננו. לפי האמור בכתב האישום, מעשה הרצח בוצע על ידי המשיב והנאשם האחר על רקע סכסוך כספי. הנאשמים ירו לפחות עשרה כדורים אל עבר פלג גופו העליון של המנוח, קבלן בנין שביצע עבודות עבור המשיב, כאשר ארבעה מהכדורים נורו מטווח של פחות ממטר במטרה לוודא את מות המנוח. לאחר שווידאו את מותו הציתו את רכבו ונמלטו מהמקום.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום המדינה הגישה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. ביום 13.8.2017 בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה וקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית ברמה הנדרשת לצורך מעצרו של המשיב. ערר שהמשיב הגיש לבית משפט זה כנגד החלטת מעצרו, נדחה (בש"פ 6717/17).
4.
משמשפטו
של המשיב לא הגיע לכלל סיום, הוארך עד כה מעצרו שש פעמים לפי סעיף
3
תסקיר שהוכן בעקבות ההחלטה האמורה הוגש לבית המשפט המחוזי ביום 17.4.2018. בתסקירבו צוין כי שירות המבחן לאראה בחלופתהמעצר בפיקוח אלקטרוני שהוצעהעל ידי המשיב משום חלופה נאותה. שירות המבחן התרשם כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצד המשיב, וציין כי קיימת מתיחות בין משפחת המנוח למשפחת המשיב. על יסוד תסקיר זהדחהבית המשפט המחוזי ביום 2.5.2019 את בקשת המשיב לשחרורו לחלופת מעצרוהורה על המשך מעצרו.ערר שהמשיב הגיש לבית משפט זה נדחה בהחלטת השופט א' שטיין מיום 15.5.2019 (בש"פ 3176/19), תוך שבהחלטתו הורה כי לקראת הדיון בהארכת המעצר הבאה של המשיב "ישוב שירות המבחן ויבחן מחדש את מסוכנות העורר [המשיב] ואת חלופת המעצר שהציע".
5. ביום 2.7.2019 התקיים בפניי דיון בבקשה השישית להארכת מעצרו של המשיב, במהלכו הובא לעיוני תסקיר שירות מבחן עדכני אודות המשיב. במסגרת התסקיר העדכני, שירות המבחן התרשם כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבעודנה גבוהה,עם זאת שירות המבחן לא שלל אפשרות של חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.
בהחלטתי מאותו היום ציינתי כי הפערבתסקיר העדכני בין הערכת המסוכנות הגבוהה של המשיב לבין אי-שלילת האפשרות של חלופה בפיקוח אלקטרוני נעוץ, במידה רבה, באי-הבנה של הנחיית השופט א' שטיין מיום 15.5.2019. עקב כך, ובשל רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיב, ובהעדר טענה לכשלים בניהול המשפט, הוריתי על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים (בש"פ 3942/19).
6. כעת מונחת לפניי בקשה נוספת מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב, במסגרתה נטען כי לנוכח המעשים המיוחסים למשיב המסוכנות הנשקפת ממנו מובהקת ואף מתעצמת בשל עברו הפלילי המכביד. בנוסף, המדינה העירה כי שירות המבחן, אשר התרשם מהמשיב מספר פעמים, שב וציין כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה. עוד נטען כי קיים יסוד סביר לחשש ששחרורו של המשיב יביא לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהדין נוכח עונש המאסר הצפוי למשיב אם יורשע במיוחס לו. אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי, צוין כי עד כה התקיימו עשרים דיוני הוכחות במהלכם נשמעו מעל ארבעים עדי תביעה, נכון למועד הגשת הבקשה קבועים עשרה מועדי הוכחות נוספים, כאשר שבעה מהם קבועים בתוך תקופת ההארכה המבוקשת והאחרון בהם קבוע ליום 26.1.2020.
4
7. בדיון לפניי הפנתה באת כוח המדינה לנימוקי הבקשה ולהחלטות הקודמות בענין הארכת מעצרו של המשיב. נטען כי שני הצדדים עושים מאמץ לניהול מהיר של המשפט, ואין מנוס מהמשך מעצרו של המשיב.
בא כוח המשיב טען כי נוכח העובדה שמדובר בהארכה שביעית, בקשת המדינה משקפת התעלמות מחזקת החפות. נטען כי המשפט אינו מתנהל במהירות ראויה והוא צפוי להימשך עוד תקופה לא מבוטלת.
8. בהחלטתי מיום 2.7.2019 על הארכת מעצרו של המשיב (בש"פ 3942/19) עמדתי על כך כי למשיב מיוחסות עבירות חמורות מאוד - עבירת רצח בכוונה תחילה וכן עבירות הצתה ונשיאת נשק והובלתו. וכי מעשי המשיב ונסיבות ביצועם מצביעים על מסוכנות גבוהה. כך גם נקבע באופן עקבי בתסקירי שירות המבחן. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב אשר מחזק את המסוכנות הנשקפת ממנו. כן נקבע בעניינו כי "קיימת תשתית ראייתית לכאורית מוצקה" לאישומים נגדו.
בנסיבות אלה, ונוכח ההלכה כי "רק במקרים נדירים ביותר ויוצאי דופן, ניתן יהיה להסתפק בחלופה למעצרו של מי שמואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, שהיא החמורה שבעבירות" (בש"פ 2646/97 עודהנ' מדינתישראל, פ"דנא(1)526, 528-527 (1997), כן ראו: בש"פ 6910/13מדינת ישראל נ' קבלאן, פסקה 17 (17.10.2013); בש"פ4053/13 פטר נ'מדינת ישראל, פסקה 9 (17.6.2013); בש"פ 1777/19 מדינת ישראל נ' טאהא(24.3.2019); ורבים זולתם) - איני רואה מנוס מהארכת מעצרו של המשיב.
5
9. במוקד הדיון בבקשה להארכת מעצר עומד כידוע קצב התקדמות ההליך לצד האיזון בין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי. אכן, משפטו של המשיב מתארך, והדבר מעורר איני נחת. ברם בנסיבות דנן אין בכך כדי להצדיק שחרור המשיב לחלופת מעצר, שכןבאיזון שבין זכויות הנאשם לבין הצורך בשמירת שלום הציבור ותקינות ההליך המשפטי, הכף עדיין נוטה לצד שיקולי שלום הציבור. עם זאת, מן הראוי כי בית משפט קמא ייעשה מאמץ להאיץ את קצב שמיעת התיק במטרה לסיימו בתוך זמן סביר.
10. אציין לבסוף את שצוין גם בהחלטתי הקודמת בעניינו של המשיב, כי בהתאם להוראת סעיף 22ב(ב) לחוקהמעצרים, המרת מעצר מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני של מי שמואשם בין היתר בעבירת רצח מחייבת כי בית המשפט ישוכנע "מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין, ניתן להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני". זה לא המצב בענייננו.
11. אשר כל כן אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 18.9.2019, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 66340-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט באלול התשע"ט (19.9.2019).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19059120_B02.docx אב
