1

תאריך הישיבה:                  כ"ז באב התשע"ח (8.8.2018)

בשם העורר:                       עו"ד נביל זינאתי

בשם המשיבה:                    עו"ד ארז בן ארויה

1.        בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 25.7.2018 (מ"ת 47311-06-18, השופטת ע' וינברג-נוטוביץ). בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כתב האישום וההליכים עד כה

2.        ביום 20.6.2018 הוגש נגד העורר כתב אישום שמייחס לו עבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן עבירות של החזקה ונשיאה של חלק מנשק, אביזר או תחמושת לפי סעיפים 144(א) ו-144(ב) לחוק זה.

2

3.        על פי הנטען בכתב האישום, ביום 3.6.2018, בשעה 17:00 או בסמוך לכך, העורר נסע ברכבו משטחי הרשות הפלסטינאית לשטח מדינת ישראל כשהוא מחזיק בתא המטען של הרכב שקית ובה רובה סער מסוג "קלצ'ניקוב" (להלן: הרובה), מחסנית תואמת המכילה שישה כדורים בקוטר 7.62 מ"מ, קת, פינים וקפיץ המתאימים לרובה האמור, וכן אקדח חצי אוטומטי מסוג "בול" (להלן: האקדח), תוצרת ישראל, קליבר 9 מ"מ, ומחסנית תואמת לו. לפי הנטען, כאשר הגיע העורר עם הרכב למחסום מכבים הוא עוכב על ידי חיילים ושוטרים במקום, והנשק נתפס ברשותו. עוד נטען כי בהמשך אותו יום, בשעה 18:30 או בסמוך לכך, נמצאה בביתו של העורר מחסנית אקדח.

4.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בדיון שהתקיים ביום 28.6.2018 הסכים העורר לקיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הורה בהסכמת הצדדים על כך שיוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר.

5.        ביום 19.7.2018 הוגש תסקיר כאמור בעניינו של העורר. שירות המבחן העריך כי יתכן שיש לעורר קשרים שוליים ועברייניים, וכי יש לו קושי להציב לעצמו גבולות ולהיעזר בסביבתו. לצד זאת, שירות המבחן ציין כגורמים מפחיתי סיכון את העובדה שמדיווחיו של העורר עלו יציבות תעסוקתית והיעדר עבר פלילי. שירות המבחן העריך כי מהעורר נשקפת רמת סיכון בינונית למעורבות חוזרת בהתנהגות אלימה. שירות המבחן בדק את חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר בביתו, והעריך כי לא ניתן לשלול את הסיכון להמשך התנהלות בעייתית מצדו מתוך חלופה זו, גם אם לא יצא מתחומיה. שירות המבחן התרשם כי ארבעה מבין המפקחים המוצעים על-ידי העורר מתייחסים בחומרה המתאימה למעשים המיוחסים לו ומנהלים אורח חיים תקין ויציב. אולם, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לעורר, בהיעדר יכולת לשלול קשרים שוליים ברקע למעצרו ובהיעדר היכולת לשלול סיכון להתנהלות בעייתית של העורר אף מתוך החלופה, שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של העורר ממעצר.

3

6.        ביום 25.7.2018 בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי ציין כי נקודת המוצא בעבירת נשק היא מעצר מאחורי סורג ובריח, וכי לפי סעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 יש צורך להצביע על טעמים מיוחדים כדי להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני בעבירות מסוג זה. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי קבע כי בהתחשב בחומרת העבירות ובתסקיר שירות המבחן, עניינו של העורר אינו נמנה עם המקרים המצדיקים סטייה מהכלל של מעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי קבע כי הימצאותם של כלי הנשק ברכבו של העורר, והימצאותה של המחסנית בביתו, שבו גרים גם המפקחים המוצעים, מצביעה על מעורבות עמוקה של העורר בעבירות נשק. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי בטלפון של העורר נמצאו תמונות שבהן הוא נראה עם ילדיו הקטינים כשהם אוחזים בנשק בביתו, וקבע כי אלה מלמדות על חוסר ההבנה של העורר בכל הנוגע לחומרת העבירות. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי באמצעות האקדח שהעורר נשא במכוניתו בוצעו במהלך השנה האחרונה שלושה מקרי ירי, וכי יש בעובדה זו כדי לחזק את ההתרשמות מעומק מעורבותו של העורר ב"עולם כלי הנשק".

הערר

7.        בערר שבפני טוען העורר כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שהורה על מעצרו עד תום ההליכים. העורר מדגיש את העובדה שהוא נעדר עבר פלילי. העורר מוסיף וטוען כי חלופת המעצר שהוצעה על-ידו מתאימה וכי יש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו ולהשיג את תכלית המעצר. לטענתו, תסקיר שירות המבחן בעניינו הוא חיובי בעיקרו, על אף שנחתם במסקנה שלילית. לגישת העורר, בית המשפט המחוזי טעה בכך שלא העניק משקל רב יותר לגורמים מפחיתי הסיכון המפורטים בתסקיר, לכך שרוב המפקחים נמצאו מתאימים לתפקידם על-ידי שירות המבחן, ולכך שהוא גילה נכונות להשתלב בכל טיפול שיקומי.

8.        נוסף על כך, העורר טוען כי אין בעובדה שחלק מהעבירות המיוחסות לו בוצעו במקום החלופה שהוצעה על-ידו כדי לפגוע בטיבה. בהקשר זה, הוא מצביע על כך שמדובר במתחם גדול שבו מתגוררים כל המפקחים שהוצעו על-ידו, וטוען כי אף אחד מהם אינו מעורב בתיק.

9.        הדיון בערר התקיים בפני ביום 8.8.2018. בא-כוחו של העורר טען בדיון כי שירות המבחן טעה בכך שבא חשבון עם העורר על כך שאינו מקבל על עצמו אחריות, בה בשעה שזהו מצב הכרחי בשלב זה של ההליך, שבו העורר טוען לחפותו.

10.      מנגד, המדינה טענה בדיון כי דין הערר להידחות. המדינה הצביעה על כך שלנוכח חומרי החקירה יש מקום לראות את מסוכנותו של העורר כגבוהה, ולא רק כבינונית כפי שהעריך שירות המבחן – בהתייחס לנתונים כדוגמת תמונות ילדיו הקטינים של העורר כשהם מצולמים עם נשק. המדינה אף סברה כי השיקולים שעליהם הצביע העורר אינם בגדר "טעמים מיוחדים" כמובנם בפסיקה, המצדיקים העברה למעצר בפיקוח אלקטרוני.

4

דיון והכרעה

11.      לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אני סבורה שדין הערר להידחות.

12.      כפי שצוין לא אחת, ואף בהחלטה שעליה נסב הערר, בעבירות נשק נקודת המוצא היא קיומה של חזקת מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים (בש"פ 3577/14 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (25.5.2014); בש"פ 5187/17 עראר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (3.7.2017); בש"פ 4244/18 סח'ניני נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (13.6.2018)). אכן, כל מקרה צריך להיבחן לנסיבותיו, אך אין בנסיבות דנן כדי לשנות ממסקנה זו, אלא אף להפך. בחומר הראיות יש נתונים מטרידים, כדוגמת התמונות שנמצאו במכשיר הטלפון הסלולרי של העורר. יתרה מכך, בעניינו של העורר הוגש תסקיר מעצר שמסקנותיו היו שליליות ואשר לא המליץ על שחרורו לחלופה. העורר לא העלה טעמים מיוחדים כנדרש בכדי להצדיק סטייה מהמלצתו השלילית של שירות המבחן (בש"פ 9376/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (1.12.2009); בש"פ 7021/11 מדינת ישראל נ' סהיבאן, פסקה 8 (28.9.2011)) וביתר שאת כאשר חלה חזקת המסוכנות הסטטוטורית של עבירות נשק (בש"פ 4289/18 סיאד נ' מדינת ישראל, פסקאות 21-19 (17.6.2018)).

13.      אכן, לעורר אין עבר פלילי, ויש לכך משמעות. אולם, בסיכומו של דבר, כאשר בוחנים את האירוע – לכאורה בלבד כמובן – הרי שמדובר במצב שבו נמצאו במכונית שבה נהג העורר משטחי הרשות הפלסטינית שני כלי נשק, האחד מהם רובה מסוג קלצ'ניקוב. דומה שאף כאן יפה המימרה כי כל המוסיף גורע.

14.      סוף דבר: הערר נדחה.

           ניתנה היום, ‏ד' באלול התשע"ח (‏15.8.2018).

_________________________

  18058030_A01.doc  עכ