1

           בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 3.9.2015 בה דחיתי בקשה שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על חומרת העונש שהושת עליו בגזר-דין מיום 14.4.2015.

           לאחר עיון בנימוקי הבקשה איני רואה לשנות מהחלטתי. ראשית, בניגוד לנטען בבקשת הארכה המקורית, בה ציין המבקש כי "לא הספיק" להגיש את הערעור במועדו, מציין הוא לראשונה כעת כי ניסה להגיש הליך באמצעות העובדת הסוציאלית של שירות בתי הסוהר, אך זה כנראה נשלח באיחור. אין בבקשה שבפניי הסבר לכך שטענה זו בדבר ניסיון להגיש את הליך ערעורי לא צוינה כבר בבקשה המקורית. שנית, גם בבקשתו לעיון חוזר לא ציין המבקש באיזה מועד פנה לעובדת הסוציאלית של שירות בתי הסוהר לצורך הגשת ההליך, ובפרט לא הבהיר האם עשה כן טרם חלוף המועד להגשת הערעור - ויוזכר כי מן הבקשה המקורית עולה כי התקופה שעמדה למבקש לצורך הגשת ההליך היתה ידועה לו - ועל כן גם כעת לא הצביע הוא על כך שעשה מאמץ סביר לפנות לבית משפט זה טרם שחלף המועד להגשת הערעור, באופן המצדיק מתן ארכה ממושכת כמבוקשו כעת.

           אשר על כן איני רואה לשנות מהחלטתי מיום 3.9.2015, והבקשה נדחית.

2

           ניתנה היום, ‏ט"ז בחשון התשע"ו (‏29.10.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15056310_P03.doc  כש