1

1.        בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.8.2019 בעמ"ת 54674-08-19 (סגנית הנשיאה ל' ברודי), בגדרה הורה בית המשפט על מעצרה של המבקשת בתנאי אשפוז פסיכיאטרי.

2

2.        המבקשת, קטינה כבת 15 שנים, נעצרה ביום 21.8.2019 בחשד לתקיפת חברתה לחדר, בעת שהיתה מאושפזת מרצון במחלקת הנוער בבית החולים 'גהה'. בהחלטה מיום 21.8.2019 הורה בית משפט השלום על מעצרה של המבקשת בתנאי אשפוז פסיכיאטרי, עד לתום ההליכים נגדה. ערר על החלטה זו נמחק בהסכמה, ודיון המשך בעניינה של המבקשת נקבע לפני בית משפט השלום ליום 26.8.2019, במטרה לבחון חלופות מעצר בעניינה. במהלך הדיון האמור, הביעה המבקשת את רצונה להישאר מאושפזת בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה; בד בבד, ביקשו נציגי שירות המבחן דחיה בת שבוע ימים לשם מציאת מסגרת אשר תתאם את צרכיה של המבקשת. בהחלטה מיום 26.8.2019, קבע בית משפט השלום כי יש להורות על שחרורה של המבקשת ממעצר, והורה לפסיכיאטר המחוזי לאשפזה במחלקת נוער, ככל הניתן בבית החולים בנס ציונה. בהחלטתו התבסס בית משפט השלום על רצונה של המבקשת, גילה הצעיר, משך הדחיה שנתבקשה על-ידי שירות המבחן, ואי-מציאתה של חלופת מעצר מתאימה למבקשת עד למועד הדיון. דיון המשך נקבע ליום 2.9.2019, ובית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר משלים מטעם שירות המבחן, והודעה מעדכנת מטעם הפסיכיאטר המחוזי.

3.        ביום 26.8.2019 הוגש, והתקבל, ערר מטעם המשיבה. בהחלטתו עמד בית המשפט המחוזי על המסוכנות הרבה הנשקפת מן המבקשת, המוצאת ביטוי גם בחוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בעניינה. נקבע, כי לא די באשפוז 'אזרחי' כדי להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המבקשת, וכי אילו היתה מוצעת חלופת מעצר הולמת, היה מקום לאמצה. נוכח האמור נקבע, כי ב'תקופת הביניים' עד לקבלת תסקיר מעצר ולבחינת חלופות מעצר המתאימות למבקשת, אין מקום לשחררה ממעצר בתנאי אשפוז. בית המשפט המחוזי הורה על המשך מעצרה של המבקשת בתנאי אשפוז, במחלקת נוער, וככל הניתן בבית החולים בנס ציונה, שם שהתה המבקשת עד למתן ההחלטה. לצד האמור, הורה בית המשפט על הקדמת דיון ההמשך הקבוע בעניינה של המבקשת להיום ועל הגשת תסקיר מעצר משלים עד למועד הדיון, תוך הדגשת דחיפותו של הענין.

4.        ביום 28.8.2019 הוגשה בקשת רשות הערר שלפנַי, בגדרה נטען כי היא מעלה שאלה עקרונית באשר למעצרם של קטינים. נטען, כי רשויות הרווחה וגורמי בריאות הנפש מסוגלים ליתן מענה מספק למסוכנות הנשקפת מן המבקשת, ולפיכך לא היה צורך ממשי להחזיקהּ במעצר בתנאי אשפוז. לשיטת המבקשת, יש בדבר זה כדי לפגוע בזכויותיה במידה העולה על הנדרש, באופן המצדיק מתן רשות לערור.

3

5.        לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, כמו גם בהחלטות שניתנו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה – להידחות. שאלת האפשרות 'להכיל' את המסוכנות הנשקפת מן המבקשת באשפוז אזרחי איננה, כטענתה, שאלה משפטית עקרונית; העניין נעוץ בבחינת עובדות המקרה ונסיבותיו, באיזון הקונקרטי שבין הצורך להפיג את המסוכנות הנשקפת מן המבקשת, לבין הצורך להימנע מפגיעה שלא לצורך בזכויותיה. המבקשת עצמה עומדת על המשך אשפוזה; המחלוקת היא אפוא בשאלה אם האשפוז יהא 'אזרחי', או במסגרת של מעצר בתנאי אשפוז. בנדון דידן סבר בית המשפט, כי אשפוז פסיכיאטרי שלא במסגרת מעצר לא יתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מן המבקשת. זאת, תוך איזון ושקילת זכויותיה לשם צמצום הפגיעה בהן ככל הניתן, דרך הוראה על הקדמת הדיון בעניינה, ותוך שציין במפורש את הצורך למצוא חלופת מעצר הולמת בהקדם. עיון במערכת 'נט המשפט' מעלה, כי דיון ההמשך האמור קבוע להיום בשעה 10:00 בבוקר. הנסיבות קשות ומעיקות, אך יומה של המבקשת לפני בית המשפט ניתן לה מוקדם ככל שהיה ניתן. בנסיבות אלו, ובהתחשב בממצאיו של בית המשפט המחוזי, אין מקוםלהעתר לבקשה בשלב זה ולדון בה ב'גלגול שלישי' (ראו בש"פ 8455/18 אל קרינאויי נ' מדינת ישראל (3.12.2018); בש"פ 8386/17 אביטן נ' מדינת ישראל (13.11.2017)).

6.        נוכח האמור, הבקשה נדחית.

           ניתנההיום, ‏כ"חבאבהתשע"ט (‏29.8.2019).

_________________________

19056140_O02.docx  שצ