1

1.       בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 9.9.2019, או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 17853-12-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2

2.       כתב האישום שהוגש בעניינו של המשיב מייחס לו עבירות חמורות של אלימות ואיומים כלפי אשתו (להלן: המתלוננת) וילדיו. על-פי המתואר בכתב האישום, בהזדמנויות שונות הכה המשיב את ילדיו וגרם להם לחבלות. באירוע אחר (להלן: אירוע הדריסה), בעת שנהג במכוניתו, ראה המשיב את המתלוננת בדרכה למקום עבודתה. או אז החל המשיב בנסיעה לכיוונה של המתלוננת, סטה מנתיבו, חצה לנתיב הנסיעה הנגדי, עלה על המדרכה, פגע בה באמצעות מכוניתו, ועזב את המקום מבלי לקרוא לעזרה. עוד נטען, כי אירוע הדריסה התרחש יום לאחר שהמשיב איים על המתלוננת, כי אם יראה אותה ברחוב – יהרוג אותה.

3.       בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 9.12.2018, הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בהחלטתו מיום 20.12.2018 קבע בית המשפט המחוזי (השופט ש' פרידלנדר), כי בהסתמך על חומרת המעשים המיוחסים למשיב, כמו גם על עברו הפלילי הכולל ביצוע עבירות דומות, הרי שנשקפת ממנו מסוכנות רבה. כמו כן ציין בית המשפט, כי קיים חשש שהמשיב, אשר נמלט מהמשטרה במשך מספר חודשים לאחר אירוע הדריסה, ימלט מן הדין או יפעל לשיבוש הליכי המשפט. נוכח האמור, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

4.       ביום 25.8.2019 הגישה המבקשת את הבקשה דנא, בגדרה טענה כי הנסיבות שהצדיקו את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו – מסוכנותו הגבוהה והחשש שינסה להימלט מן הדין או לשבש את הליכי המשפט – עודן בתוקף. כמו כן, תוארו בבקשה ההליכים שהתקיימו עד כה בתיק העיקרי, והדיונים שנקבעו להמשך. לדברי ב"כ המדינה בדיון שהתקיים לפנַי ביום 1.9.2019, בתקופה הקרובה צפויה התקדמות משמעותית בהליך, אשר נמצא לקראת סיום פרשת התביעה. בהתייחס לעיכובים שאירעו עד כה בניהול התיק טען ב"כ המדינה, כי אלו נבעו בעיקר בשל החלטותיו החוזרות של המשיב להחליף יצוג בתיק.

5.       ב"כ המשיב טען לפנַי בעל-פה, ופרט את נימוקיו להתנגדותו להארכת המעצר. כך נטען, כי המבקשת 'תרמה' תרומה משמעותית לעיכוב בניהול המשפט, בכך שהתעכבה במסירת תעודת חיסיון, אשר נמסרה למשיב אך ביום 19.3.19, לאחר מספר ארכות שניתנו על-ידי בית המשפט המחוזי. כמו כן טען ב"כ המשיב, כי בשלב זה של המשפט, כאשר העדויות שנותרו לסיום פרשת התביעה הן של שוטרים ושל חוקר הילדים, אין עוד חשש כי המשיב ישפיע על העדים ויגרום לשיבוש הליכי המשפט. עוד נטען, כי יש להתחשב בכך שהמתלוננת נפגעה פגיעה קלה בלבד כתוצאה מאירוע הדריסה.

3

6.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. מעשי האלימות המיוחסים למשיב חמורים, ומטבעם מקימים חזקת מסוכנות. אשר לטענת המשיב לפיה המתלוננת סבלה מפגיעה קלה בלבד בעקבות אירוע הדריסה המתואר – אין בה כדי להפחית ממידת מסוכנותו של המשיב. זאת ועוד, קיים חשש מפני הימלטותו של המשיב מן הדין, בהתחשב בכך שלאחר אירוע הדריסה נמלט מהמשטרה במשך מספר חודשים. אשר לקצב ניהול המשפט עולה, כי בשלב זה מתנהל ההליך העיקרי בקצב סביר, וכי החלפות הייצוג מצד המשיב הן שהובילו לעיקר העיכוב עד כה.

7.       המצב הרפואי שצויין על-ידי ב"כ המשיב מצער, אולם כשם שקבע בית המשפט המחוזי, נוכח הסכנה הנשקפת ממנו למשפחתו, אין בכך כדי להטות את הכף לטובתו. אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 9.9.2019, או עד מתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 17853-12-18 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏ב' באלול התשע"ט (‏2.9.2019).

_________________________

19055570_O01.docx  שצ