בש"פ 5456/22 – שרון בלום נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להעברת מקום דיון |
בשם המבקש: בעצמו
1. לפניי בקשה לפי סעיף
2. כעולה מהבקשה ומנספחיה, כתב האישום
מייחס למבקש ביצוע עבירה על תקנה
3. בבקשה ציין המבקש כי הוא נהג מונית עצמאי המתגורר ועובד בעיר טבריה. נוכחותו בדיון בתיק תחייב אותו ואת בא כוחו לנסוע מהצפון עד לבאר שבע, וניהול התיק שם יאלץ אותו להפסיד יום עבודה שלם. עוד צוין בבקשה כי המבקש מעוניין להביא עדים המתגוררים באזור הצפון. משכך לשיטתו, מאזן הנוחות ומירב הזיקות נוטים לטובת ניהול הדיון בבית המשפט לתעבורה בנוף הגליל.
4. ההקראה בתיק נקבעה ליום 29.11.2022 בשעה 9:15.
2
5. לאחר שקילת הטענות בבקשה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. התאונה התרחשה באזור הדרום, כאשר המבקש הגיע לשם עם מכוניתו. המבקש כופר בעובדות שבכתב האישום, באופן המחייב את עדותו של שוטר תעבורה מן הדרום. שיקול זה עומד מול טענת המבקש ביחס לעדים שהוא יבקש להעיד שמתגוררים בטבריה (כאשר לא ברור גם מיהם העדים הללו ומדוע הם נדרשים). המבקש אינו מעלה בבקשתו נסיבות חריגות של ממש המצדיקות את ההעברה, כגון נכות המונעת ממנו אפשרות להתנייד לבית המשפט שבו נקבע כי יתנהל ההליך המשפטי נגדו (ראו, למשל, בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל, פס' 10 לפסק דינו של השופט א' שטיין (12.9.2018); בש"פ 1375/21 אבו אלקיעאן נ' מדינת ישראל, פס' 6 לפסק דינו של השופט א' שטיין (1.3.2021)).
6. בהתחשב בכך שלא נדרשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' באב התשפ"ב (17.8.2022).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
22054560_P01.docx יכ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
