1

נגד העורר, אזרח תאילנדי, הוגש כתב אישום בעבירות של אינוס וסחיטה באיומים.

בשלב ראשון, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו בערובה, אך בית משפט זה קיבל את ערר המדינה שהוגש על החלטה זו בקבעו, בין היתר, כי אין מקום להניח כי המסוכנות המינית הנשקפת מן העורר תחומה למתלוננת בלבד (ראו בש"פ 7481/20מדינת ישראל נ' wamakhan(4.11.2020)).

מעצרו של העוררהוארך פעמיים במסגרת בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. בהמשך הגיש העורר בקשה לעיון חוזר וציין כי בידו להפקיד סכום במזומן בסך 30,000 ש"ח במסגרת תנאי שחרור, לאחר שבשלבים קודמים הודיע כי אין בידו לעשות כן.

2

בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה) ראה לקבל את עמדת המשיבה כי אין לקבל את הבקשה לעיון חוזר נוכח רמת המסוכנות המינית, החשש להימלטות והעובדה שהמשפט עומד לפני סיום והכרעת הדין קבועה לחודש ספטמבר הקרוב. הבקשה לעיון חוזר נדחתה אפוא ועל כך נסב הערר שלפניי.

בא כוח העורר טוען כי יש לקבל את המלצת שירות המבחן בדבר שחרור לחלופה; כי לא נשקף סיכון מהעורר; כי אין חשש להימלטות; וכי התחזיות בשלבים קודמים באשר לפרק הזמן שיידרש לניהול ההליך התבדו. המדינה חוזרת על טעמי התנגדותה שעליהם עמד בית המשפט המחוזי בהחלטתו.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לא מצאתי עילה להתערבות. לא ראיתי לסטות מהקביעה בדבר המסוכנות הנשקפת מן העורר שניתנה בשלבים קודמים של ההליכים בעניינו. השופט י' אלרון, בהחלטה מיום 3.5.2021, הורה על הארכת מעצרו של העורר, בין היתר בשל החשש להימלטות מאימת הדין ובהינתן סיום שמיעת הראיות (ראו בש"פ 2443/21 מדינת ישראל נ' פלוני(3.5.2021)).

בנקודת הזמן הנוכחית, כאשר עומדים אנו לפני הכרעת דין בחודש ספטמבר הקרוב, לא מצאתי כי העורר הצביע על שינוי נסיבות משמעותי המצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.

הערר נדחה.

           ניתנההיום, ‏כ' באבהתשפ"א (‏29.7.2021).

_________________________

21051300_M01.docx  עא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,