1

          הערר שלפניי מופנה כלפי החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 25.6.2018 בהיבט זה שבית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו בלא להקדים ולקבל תסקיר מאת שירות המבחן בעניינו (מ"ת 68940-05-18; כבוד השופט נ' אבו טהה). כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו ביצוע עבירות של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים והחזקה שלא לצריכה עצמית, עבירות לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, ועבירה לפי סעיף 7(א) בצירוף (ג) לפקודה; כך משבמסגרת פעולה משטרתית במהלך חיפוש ביום 21.5.2018 התגלו בחצר ביתו ונתפסו 250 שתילים מסוג קנאביס, במשקל כולל של כ-157 ק"ג. בא-כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה לצורך הדיון וכן לקיומה של עילת מעצר סטטוטורית; זאת הגם שהעורר הציג גרסה בחקירתו שלפיה אולץ לגדל את הסמים כאמור על רקע איומים של אחרים, ואולם לא זה המקום להרחיב על כך.

2

בית המשפט המחוזי קבע כי ככלל אין לשחרר לחלופת מעצר מי שמיוחסים להם עבירות מסוג אלה שמיוחסות לעורר אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, ומשלא מצא כי נסיבות כאלה מתקיימות בעניינו של העורר, לא ראה טעם בשליחתו לתסקיר והורה כאמור על מעצרו עד לתום ההליכים נגדו.

לאחר שעיינתי בערר על נספחיו והוספתי ושמעתי את טיעוני באי-כוח הצדדים בעל פה, כאשר מדובר בצעיר בן 25 ואין חולק שאין לו עבר פלילי, דומני כי דרך המלך היא שליחתו לתסקיר שירות מבחן טרם החלטה לעניין מעצרו. משכך, אני מורה על עריכת תסקיר בתוך 21 ימים ומשזה יינתן הוא יובא בפני בית המשפט המחוזי אשר יקיים דיון ויחליט בעניין כחוכמתו. למען הסר ספק אין באמור כדי לטעת ציפיות אצל המערער בנוגע לתסקיר, גם לא ביחס להחלטת בית המשפט; ייאמר בתסקיר אשר ייאמר, בסופו של דבר העניין מסור לשיקול דעתו של בית המשפט.

סוף דבר, הערר נדחה.

ניתנה היום, ‏כ"ט בתמוז התשע"ח (‏12.7.2018).

_________________________

  18051130_G03.doc  זפ