1

תאריך הישיבה:                  כ"ח בתמוז התשע"ה (15.7.2015)

בשם העוררים:                   עו"ד אהרון רוזֶה

בשם המשיבים:                  עו"ד רועי שויקה; עו"ד אבישי קראוס

1.        ערר על מניעת מפגש עם עורך דין.

2.        העוררים חשודים בביצוע עבירות של חברות בהתאגדות בלתי חוקית, הצתה על רקע לאומני, השחתת פני מקרקעין, נסיון לגרום למות אדם, ועבירות על רקע גזענות או עוינות; הכל בנוגע לארוע הצתת כנסיית "הלחם והדגים" בליל 17.6.2015.

3.        מכוח סמכותו שלפי סעיף 2(א) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (דחיית פגישת עצור בעבירות בטחון עם עורך דין), התשנ"ז-1997, לאחר ששקל את הנסיבות, הורה הממונה על החקירה בשירות הבטחון הכללי שלא לאפשר לעוררים להיפגש עם עורך דין לתקופה של 5 ימים. תקופה זו עתידה להסתיים מחר בשעת חצות.

2

4.        ערר על החלטת הממונה נדחה בהחלטת השופט ת' כתילי, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.7.2015 בנ"מ 23182-07-15 לאחר ששוכנע כי מפגש בשלב זה בין העוררים לבין בא-כוחם עלול לגרום לשיבוש מעצרם של חשודים נוספים ולהפריע או לשבש גילוי או תפיסה של ראיה.

5.        ערר על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש לבית משפט זה אתמול, ונדון היום.

6.        ב"כ העוררים עשה כמיטב יכולתו לטעון במצב הנתון שבו לא נפגש עם העוררים, את החומר שהוגש לעיוני-שלי לא ראה, וחלק מן הדיון התקיים בדלתיים סגורות במעמד צד אחד. כך עשינו, כמצוות החוק, בהסכמת ב"כ העוררים, ובלי נוכחות העוררים עצמם.

7.        הכלל הידוע הוא כי "עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו" (סעיף 34(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן – חוק המעצרים)). החריג היוצא מן הכלל הוא מניעת מפגש עם עורך דין, ומתחייבת זהירות רבה בישומו של החריג.

8.        בבחינת החומר שהובא לעיוני ובשמיעת דברי ב"כ המשיבים ונציגיהם נתתי דעתי על טענותיו של ב"כ העוררים, אֵלו שטען בערר שבכתב, ואֵלו שנוספו עוד בדיון בעל-פה. ב"כ העוררים טען על חולשת החשש מפני שיבוש הליכי החקירה לאור העובדה שחלף כחודש למן האירוע ועד למעצר, וכשבוע מן המועד שבו נתבקשו צווי החיפוש והמעצר לבין ביצוע המעצר בפועל. הטענה ראויה להישמע, כמו גם הטענה שאין להשתמש בעוררים כ'בני ערובה' למעצרם של אחרים. ברם, בדברים שהושמעו במעמד צד אחד על אודות תוצרי החקירה והשתלשלותה עד כה, ושנתמכו בחומר שהובא לעיוני, יש מענה הולם לטענות הללו.

3

9.        עוד זאת טען ב"כ העוררים, שבתקופה של מניעת מפגש עם עורך דין יש צורך לשנות סדרי עדיפויות באופן שכל אותן פעולות חקירה המצדיקות את מניעת המפגש תבוצענה באופן המהיר ביותר, כך שלאחר מכן יוכלו העוררים להיפגש עם בא-כוחם. בחנתי את פעולות החקירה שנעשו עד כה ואת אלה שמתוכננות להתבצע, הבאתי במנין השיקולים מעצר נוסף שבוצע בין לבין, ותוך כדי כך נתתי דעתי על סדר הפעולות הראוי בהתחשב גם במניעת המפגש. אכן, דומני, נעשה המירב כדי לבצע באופן המהיר ביותר את פעולות החקירה שבעטיין נמנע המפגש עם עורך הדין. ברי כי אין מדובר בנוחות או בתועלת חקירתית גרידא. הדבר דרוש משום שמפגש כאמור עלול להפריע לגילוי ראיה או לתפיסתה, או לשבש את החקירה בדרך אחרת, בכלל זה שיבוש מעצרם של חשודים אחרים. לא אוכל לפרט עוד, אך מן הראוי לציין שאין באמור כדי להטיל דופי בעצם הייעוץ המשפטי והסנגוריה שמלמד ב"כ העוררים על שולחיו. נתתי דעתי על מעצרים אחרים בפרשה הנדונה, על טיבן של ראיות שיש חשש מפני מניעת גילויין, ועל כלל נסיבות העניין; כשברקע הדברים, כאמור, זכותו הבסיסית של עצור להיפגש עם עורך דין.

10.      ב"כ העוררים טען גם על כך שיחוס "עבירת בטחון" לעוררים הוא דבר מלאכותי בנסיבות העניין דנן והיקשה: "מה הקשר בין החשדות בארוע הזה לבין ההכרזה על 'תג מחיר' כהתאגדות בלתי-חוקית?". דא עקא, שהחשד הוא לעבירה של "חבר להתאגדות אסורה", לפי סעיף 147 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, יש לה אחיזה בחומר החקירה כפי הדרוש בשלב זה, וזוהי "עבירת בטחון" כמשמעה בסעיף 35(ב) לחוק המעצרים.

11.      כללו של דבר: מצאתי כי הנימוקים למניעת פגישת העוררים עם עורך דין (עד מחר בשעת חצות) מעוגנים בתשתית הראייתית שנאספה עד כה, צרכי הבטחון והחקירה מחייבים זאת, ומניעת המפגש מוצדקת מבחינה חוקית.

12.      אשר על כן, הערר נדחה.

           מטבע הדברים אין אפשרות לב"כ העוררים להודיע להם על ההחלטה. לפיכך, באחריות המשיבים להמציא העתק ההחלטה לעוררים מיד עם קבלתה.

           ניתנה ביום כ"ח בתמוז התשע"ה (15.7.2015).     

           הותרה לפרסום, היום, ‏כ' באב התשע"ה (‏5.8.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15048830_O03.doc  עב