1

           בקשה חמישית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.        העובדות הצריכות לעניין נסקרו פעמים מספר בהחלטות קודמות להארכת מעצרו של המשיב (החלטת כב' השופט י' דנציגר מיום 14.10.2014 בבש"פ 6777/14; החלטתי מיום 11.1.2015 בבש"פ 38/15; החלטת כב' השופט מ' מזוז מיום 6.4.2015 בבש"פ 2239/15). משכך, לא אחזור על הדברים ואומר בקצרה כי ענייננו בכתב אישום חמור המייחס למשיב עבירות מין קשות בבתו מאז היתה ילדה ועד לבגרותה.

           על מצבה הנפשי של המתלוננת עמדתי בהחלטתי בבש"פ 38/15 הנ"ל.

2.        במהלך הדיון חזר ב"כ המשיב והאריך לגבי סיכויי ההרשעה ועוצמת הראיות לכאורה. איני רואה להידרש לטענות אלה, באשר סעיף 62 לחוק המעצרים אינו המסגרת הראויה לכך. ראוי לציין, כי למרות שב"כ המשיב העלה טענות מעין אלה גם בהארכת המעצר השלישית לפי סעיף 62 לחוק, הוא לא פנה עד עתה לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר.

2

3.        אומר בקצרה, כי על אף חלוף הזמן, לא חל שינוי בנקודת האיזון בין חזקת החפות והזכות לחירות, לבין מסוכנות המשיב והחשש לשיבוש הליכי משפט. אכן, יש להצר על כך שככל הנראה גם ההארכה הנוכחית לא תהייה ההארכה האחרונה. עם זאת, בית משפט קמא קבע מועד לחודש אוקטובר לשמיעת סיכומי הצדדים, ויש לקוות כי עומדות רגלנו בישורת האחרונה של ההליך. לא למותר לציין, ועל כך עמד גם השופט מזוז בהחלטתו הנ"ל, כי עם החלפת הייצוג על ידי המשיב חל שינוי חזית, והמשיב נקט בקו הגנה חדש, כך שאין לזקוף לחובת המאשימה או לחובת בית המשפט את התארכות ההליך.

4.        סופו של דבר, שאני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 יום החל מיום 15.7.2015 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 43040-10-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ה' באב התשע"ה (21.7.2015).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15046680_E02.doc  עכב