1

1.             לפניי בקשה שנייה מטעם המדינה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) - וזאת, בתשעים ימים החל מיום 9.7.2022 או עד למתן פסק דין בת"פ (מחוזי חיפה) 19561-07-21 (להלן: ההליך העיקרי), לפי המוקדם.

2

2.             כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב במסגרת ההליך העיקרי מייחס לו עבירות מין חמורות מאד אשר כוללות מעשי אינוס ומעשי סדום שהלה ביצע, לפי הטענה, בבתה הקטינה של בת זוגו דאז (להלן: נפגעת העבירה). לצד עבירות אלה, מואשם המשיב באיומים באמצעות סכין ובהדחה בחקירה. פרטי האישום מאומתים בראיות לכאורה, ועל כך אין מחלוקת. מטעם זה, איני רואה סיבה לפרט את המעשים שהמדינה מייחסת למשיב ואת ראיותיה.

3.             לנוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב - הן כעניין של עובדה והן מכוח החזקות המשפטיות המעוגנות בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-21(א)(1)(ג)(5) לחוק המעצרים - סבורני, כי דין הבקשה להתקבל. בשלב הנוכחי, נקודת האיזון בין צורכי ההליך הפלילי אשר מתנהל נגד המשיב לבין זכותו לחירות, בעודו חוסה בצלה של חזקת החפות, טרם הוסטה לכיוון שחרורו מן המעצר או לכיוון העברתו למעצר באזוק אלקטרוני אל מחוץ לכלא.

4.             לאחר שעיינתי בתסקיר המעצר המשלים מיום 24.5.2022, ובמבט הצופה את פני העתיד, ברצוני להוסיף ולציין כי לקראת הארכת מעצרו הבאה של המשיב, ככל שתידרש, יהא על שירות המבחן לערוך תסקיר מעצר עדכני לגבי המשך המעצר תוך בחינת האפשרות להעביר את המשיב למעצר באזוק אלקטרוני במקום המרוחק מסביבת מגוריה של נפגעת העבירה, אשר הוצע מטעמו ואשר ינוהל תחת פיקוחם של המפקחים המוצעים - בכפוף לתנאים כדלקמן:

     א.       השלמת עדותה של נפגעת העבירה או ויתור התביעה על עדותה; ועל התביעה מוטל לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי שעדות זאת תימסר לפני ההארכה השלישית, ככל שהתביעה מעוניינת בעדות.

      ב.       מעצר בית מלא, ללא חלונות התאווררות - בכפוף להתייצבות המשיב לדיונים בהליך העיקרי ולמצבי חירום שיאושרו ככאלה על ידי בית המשפט המחוזי.

      ג.        איסור יציאה מן הארץ והפקדת כל דרכון שבידי המשיב.

      ד.       איסור מגע עם מי מהמעורבים בפרשה, ובפרט עם נפגעת העבירה ועם אמה.

     ה.       הפקדת מזומנים או ערבות בנקאית בסכום שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי, אשר לא יפחת מ-150,000 ש"ח.

3

      ו.        הפקדת התחייבות עצמית וערבות צד ג' בסכום שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי.

      ז.        כל התנאים המנדטוריים שנקבעו בסעיף 48(א) רישא לחוק המעצרים (ראו: החלטתי בבש"פ 4483/22 מור יוסף נ' מדינת ישראל, פסקה 4 והאסמכתאות שם (14.7.2022)).

     ח.       תנאים מגבילים נוספים שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי.

5.             בהקשר זה, ברצוני להבהיר כי טענותיו של בא-כוח המשיב, אשר נימקו את התנגדותו להארכת המעצר המבוקשת, באו בטרם זמנן בשים לב למורכבות ההליך העיקרי ולכך שמדובר בהארכת מעצר שנייה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. טענות אלה נדחות אפוא בזאת.

           ואולם:

     א.       אין אני מקבל את עמדת המדינה, שנשמעה בפניי, לפיה העברת המשיב לאזוק אלקטרוני מחוץ לכלא לא תהא אפשרית גם אחרי עדותה של נפגעת העבירה מטעמים הקשורים לשלומה הנפשי. בעניין זה, אין לי אלא לחזור על הדברים שאמרתי בש"פ 248/20 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 35 (2.2.2020) ובבש"פ 1823/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקאות 27-26 (21.3.2021); וכן ראו דברי השופט ד' מינץ בבש"פ 1596/20 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 14 (1.3.2020).

      ב.       למשיב, כמו לכל נאשם בפלילים, נתונה חזקת החפות והזכות לכפור בכל המיוחס לו בכתב האישום. נאשם שבוחר לממש זכות כאמור, אין לזקוף זאת לחובתו. התייחסותו של שירות המבחן לאחיזת הנאשם בזכותו זו כאל נקיטת עמדה קורבנית או כאל אי-הפקת לקחים איננה במקומה (ראו: בש"פ 4344/21 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 16 (4.7.2021)). בהתאם לכך, מפקחי הנאשם, שבאים מסביבתו הקרובה, רשאים אף הם לתמוך בעמידתו על חפותו, ואין לזקוף זאת לחובתם. כל שיש לבדוק ביחס אליהם הוא האם יש בידם וברצונם להבטיח פיקוח הדוק על צעדי הנאשם מחוץ לבית המעצר ומילוי התנאים המגבילים שנקבעו לו במסגרת אזוק אלקטרוני או חלופת מעצר אחרת.

4

6.             בכפוף לאמור לעיל, בקשת המדינה מתקבלת אפוא. מעצרו של המשיב מוארך בזאת כמצויין בראש ההחלטה.

          ניתנה היום, ‏י"ח בתמוז התשפ"ב (‏17.7.2022).

_________________________

22046380_F04.docx ימ