1

      לאחר שמיעת טיעוני באי כוח הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרה של המשיבה ב-45 ימים נוספים, החל מיום 12.6.2016.

      המסוכנות הגלומה במעשים המיוחסים למשיבה (ניסיון לרצוח, על רקע אידיאולוגי-לאומני, שוטר מג"ב, באמצעות סכין מטבח בעלת להב שאורכה 12 ס"מ) היא רבה, והיא מקימה את חזקות המעצר הסטטוטוריות שבסעיפים 21(א)(1)(ב) ו-21(א)(1)(ג)(4) שבחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. על אף גילה הצעיר של המשיבה (קטינה בת 16 וכ-9 חודשים בעת ביצוע העבירה המיוחסת לה), וחרף התמשכותו של ההליך העיקרי, אין מנוס מהארכת המעצר.

      בא כוח המשיבה טען שההליך העיקרי יימשך עוד זמן רב, ובאת כוח המבקשת לא כפרה בהערכתו זו.

      נתתי דעתי לדחיית בקשת המשיבה, שהוגשה (בהמלצת השופט י' עמית בבש"פ 3372/16 מיום 2.5.2016) לבית המשפט המחוזי לנוער בירושלים ביום 4.5.2016, לקבוע מועדי הוכחות נוספים, זאת נוכח יומנה העמוס של הערכאה הדיונית.

2

      אף על פי כן, אציע למבקשת לשוב ולפנות עתה – משחלף יותר מחודש מאז ההחלטה דנן – לבית המשפט המחוזי לנוער בבקשה מתאימה לקביעת מועדי הוכחות נוספים, שמא התפנו בינתיים מועדים ביומנו העמוס.

      בשולי הדברים אוסיף כי הגם שהמלצת שירות המבחן לשלב את המשיבה בחלופת מעצר מוסדית נדחתה על ידי המשיבה ומשפחתה; טוב יעשו אם יקדישו לאפשרות זו מחשבה נוספת.

      הבקשה מתקבלת איפוא.

      ניתנה היום, ג' באייר התשע"ו (9.6.2016).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16044540_W01.doc  עכב