1

      עבירות המין המיוחסות למשיב – שאותן ביצע לכאורה במשך שנים בבתה של בת זוגו, החל מעת שהיתה בת שמונה שנים – הינן חמורות ביותר. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי לפי הגורמים המטפלים במתלוננת השפעותיהן עליה ניכרות.

      שירות המבחן לא המליץ לשחרר את המשיב ממעצר מאחורי סורג ובריח והתרשם כי קיים סיכון להישנות עבירות נוספות. לאחר שהונח לפני בית המשפט המחוזי תסקיר מעצר משלים, שתאריכו 9.11.2015, דחה בית המשפט את בקשת המשיב לשחרורו לחלופת מעצר. ערר שהגיש המשיב על החלטה זו נדחה על ידי ביום 9.12.2015 (בש"פ 8112/15).

      הטעמים שהנחו אותי בדחיית עררו של המשיב בעינם עומדים גם עתה.

      מהחומר שלפני עולה, כי הצדדים השלימו את סיכומיהם בהליך העיקרי ובית המשפט המחוזי אמור לזמנם לשימוע הכרעת הדין. נטען, כי הצדדים ממתינים מעל לשלושה חודשים לקביעת מועד לשמיעת הכרעת הדין. בא כוח המשיב טען כי דרישת הדין היא שפסק דין ייכתב לא יאוחר מ-30 ימים מיום שהסתיים שלב הסיכומים.

2

      נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 18.6.2016 למשך 45 ימים בלבד, מתוך תקווה שעד לתום תקופה זו יוכרע דינו של המשיב.

      הבקשה מתקבלת איפוא באופן חלקי, כמפורט לעיל.

      בשולי הדברים, אך לא למעלה מן הצורך, רשמתי לפני את טרונייתו של בא כוח המשיב (שלא קיבל את הבקשה שלפנַי אלא רק הבוקר, סמוך לפני שמיעת הבקשה), ואת התנצלות באת כוח המבקשת, שטענה כי תקלות מסוג זה כמעט שאינן מתרחשות.

      עותק החלטתי זו יועבר לבית המשפט המחוזי הנכבד.

      ניתנה היום, ג' באייר התשע"ו (9.6.2016).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16044520_W01.doc  עכב