1

      בפתח הדיון לפנַי הודיע בא כוח העורר, בהתחשב בהודעת המשיבה מיום 8.6.2016 ובהמלצת בית המשפט, כי הוא אינו עומד על טענותיו ככל שהן נוגעות לשאלת הראיות לכאורה בתיק.

      לטענת בא כוח העורר, מסוכנות העורר בנסיבות המקרה דנן אינה ברף הגבוה, וחלוף הזמן מצדיק בחינת אפשרות שחרורו לחלופת מעצר – בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני או מעצר בית מלא בתנאים מגבילים – על ידי שירות המבחן. הודגש, כי לעורר אין עבר פלילי.

      לטענת המשיבה, העורר מנוע מלטעון עתה שכתב האישום כפי שהוא אינו מבסס חזקת מסוכנות המצדיקה מעצר עד תום ההליכים. לכל היותר הוא זכאי לטעון שחלוף הזמן מפחית מעוצמת המסוכנות. עוד נטען, כי לשיטת המשיבה יש מקום להעלות טענה בעניין חלוף הזמן רק בתום תקופת תשעת החודשים (כפי שעולה, בין היתר, מבש"פ 7081/13 קניאס נ' מדינת ישראל (20.11.2013), אליו התייחס בית המשפט המחוזי).

2

      המשיבה מבקשת להדגיש – למעלה מן הצורך – כי התיק העיקרי "נקבע לשמיעת ראיות הצדדים ולסיכומים, במידת האפשר, ליום 17.11.2016" (החלטת בית המשפט המחוזי מיום 4.4.2016). בהגינותה הבהירה באת כוח המשיבה, כי מבירור שערכה עם הפרקליטה המטפלת בתיק העיקרי עולה כי יתכן שלא יהיה די במועד שנקבע, אך הדגישה כי אין מדובר בתיק עב כרס, עובדה שתשליך על מועד סיומו של הטיפול בתיק העיקרי.

      מבלי להקל ראש בחומרתן של העבירות שלכאורה בוצעו על ידי העורר – שאכן מקיימות עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ולפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק זה; הרי שבהתחשב בכך שקיים סיכוי למעלה מסביר שהתיק העיקרי לא יסתיים אף בתום שנה מיום הגשת כתב האישום ובהתחשב בעברו הנקי של העורר, יש מקום לבחינת אפשרות השמתו של העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני. אפשרות זו תיבחן על ידי שירות המבחן, וזה יניח את תסקירו על שולחנו של בית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים.

      למותר לציין כי בית המשפט המחוזי הנכבד יכריע באפשרות המרת המעצר מאחורי סורג ובריח במעצר בפיקוח אלקטרוני, כמיטב חוכמתו ובהתחשב בהמלצת שירות המבחן.

      הערר מתקבל אפוא, כמפורט לעיל.

      עותק החלטה זו יועבר לשירות המבחן למבוגרים.

      ניתנה היום, ג' באייר התשע"ו (9.6.2016).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16044490_W01.doc  עכב