1

בשם העוררת:           עו"ד יהונתן רבינוביץ'

בשם המשיבה:          עו"ד עילית מידן

1.       נגד העוררת, ונגד שני נאשמים נוספים, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המחזיק 91 אישומים. מכתב האישום עולה, כי הנאשמים הפעילו מערך אתרי אינטרנט ועמודים ברשתות החברתיות, בהם פרסמו, לכאורה, תכנים מכפישים ובוטים (לעיתים בעלי אופי מיני) כלפי עובדי ציבור ומתלוננים נוספים; פרטים מזהים אודות קטינים שבעניינם נערכו הליכי משמורת חשאיים; ועוד. לפיכך, מייחס כתב האישום לעוררת וליתר הנאשמים, ביצוע מספר רב של עבירות, ובהן: הטרדה מינית; התחזות כאדם אחר; פגיעה בפרטיות; עבירות מחשב; העלבת עובד ציבור; לשון הרע; ופרסומים מזיקים.

2

2.       ביום 25.5.2017 הוגש הערר שלפניי, ובו מלינה העוררת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן), במ"ת 14280-04-17, מיום 23.5.2017, במסגרתה נדחתה בקשתה לשחררה ממעצר, בשל העובדה כי חומרי חקירה רבים לא הועברו לידי בא-כוחה. ביום 4.6.2017, התקיים לפניי דיון ראשון בערר, ובסופו הוריתי כי בא-כוח העוררת יגיש הודעה מעדכנת ביחס לדיון אשר צפוי היה להיערך ביום 6.6.2017, בבית המשפט המחוזי, בעניין חומרי החקירה. לאחר שהוגש העדכון האמור, ערכתי ביום 14.6.2017, דיון נוסף בערר, במסגרתו טען בא-כוח העוררת, כי הגם שנמסרו לו חומרי חקירה בהיקף "עצום", עדיין לא הועברו לידיו חומרי החקירה בשלמותם; וכי לאור ההיקף הנרחב של חומר הראיות, ידרשו לבא-כוח העוררת מספר חודשים כדי להיערך לקראת דיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, בבית המשפט המחוזי. לפיכך, נמסר כי העוררת עומדת על טענתה לפיה יש להורות על שחרורה ממעצר, לאור העיכוב הניכר מצד המשיבה, בהעברת חומרי החקירה לידי ההגנה.

3.       בהליך נפרד שהוגש לבית משפט זה (בש"פ 4410/17), נדון ערר שהגיש צבי זר, שהוא הנאשם 3 בכתב האישום האמור (להלן: הנאשם 3). ביום 21.6.2017, דחה השופט י'דנציגר את הערר, בציינו כי אין בעיכוב בהעברת חומרי החקירה לידי ההגנה, כדי להצדיק את שחרורו של הנאשם 3 ממעצר, שעה שחומרת המעשים המיוחסים לו מצדיקים את הארכת מעצרו. כפי העולה מהחלטתו האמורה של השופט י'דנציגר, חלקה של העוררת דנן במעשים המתוארים בכתב האישום אינו קטן יותר משל הנאשם 3, שכן כל האישומים העוסקים בנאשם 3 מיוחסים לו בצוותא עם העוררת ועם הנאשם הנוסף, בעוד שאישומים רבים בכתב האישום, נוגעים לעוררת לבדה. לאור האמור, הוריתי בהחלטתי מיום 22.6.2017, כי העוררת תודיע האם היא עומדת על הערר שהגישה.

4.       ביום 27.6.2017, הודיעה העוררת כי היא אינה חוזרת בה מהערר שהוגש על ידה. בהודעתה זו, חזרה העוררת על טענותיה בדבר התמשכות מעצרה אל מול העיכוב בהעברת חומרי החקירה לידי ההגנה, וביקשה כי בית משפט זה יורה על שחרורה לחלופת מעצר. יצוין, כי העוררת לא הצביעה בתגובתה על כל הבחנה רלוונטית בינה לבין הנאשם 3, המצדיקה מתן החלטה שונה בעניינה, זאת, חרף העובדה כי בית משפט זה דחה את הטענה בדבר העיכוב בהעברת חומרי החקירה כמצדיקה את שחרורו של הנאשם 3 לחלופת מעצר.

5.       בנסיבות אלו, אינני סבור כי יש מקום להורות על שחרורה של העוררת לחלופת מעצר, שעה שערר שהוגש מטעמו של הנאשם 3 בטענה דומה נדחה. סבורני, כי כל החלטה אחרת תביא לתוצאה בלתי סבירה, לפיה יינתנו על ידי בית משפט זה החלטות שונות בעניינם של שני נאשמים באותו כתב אישום, מבלי שקיימת הבחנה רלוונטית ביניהם.

6.       אשר על כן, הערר נדחה בזאת.

      ניתנה היום, ‏ט"ו בתמוז התשע"ז (‏9.7.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17043110_I08.doc  יא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,