1

           בא כוח העורר ממקד טיעוניו בערר בבקשה לשחרור שני סכומים: סך של 483,000 ש"ח – תשלום לרשויות המס בעקבות הסדרים שנערכו לטענתו עם רשויות אלו; וסכום של 100,000 ש"ח על מנת לכסות צרכי מחיה של המשפחה במהלך המשפט.

           בא כוח העורר ציין כי ניתן לשעבד נכס מקרקעין בשווי העולה על סכומים אלה, ונכס זה יוכל להבטיח חילוט הרכוש אם העורר יורשע בדין. בא כוח העורר הביע נכונות לכך שהתשתית העובדתית הצריכה לעניין תיבדק בבית המשפט המחוזי, והסכים להגיש לבית המשפט המחוזי חוות דעת שמאי בהתייחס לשווי המקרקעין.

           המשיבה לא הסתייגה מעריכת בירור כאמור, ובלבד שיובטח כי נכס המקרקעין הוא בשווי מתאים וניתן לשעבוד ולמימוש.

2

           אוסיף כי מתווה כזה אף עונה על התשתית הנורמטיבית שהזכיר בית המשפט המחוזי הנכבד בהחלטתו: "המבקש הינו בחזקת חף מפשע ומטרת התפיסה והחילוט הזמני היא לשמר את המצב הקיים, לאפשר את חילוט הרכוש אם וכאשר הוא יורשע ובכך לממש את תכליות החילוט עליהן עמדנו לעיל" (פסקה 11 להחלטה).

           אני מורה אפוא על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לעריכת בירור כאמור. במובן זה מתקבל הערר באופן חלקי.

           ניתנה היום, ‏ז' בתמוז התשע"ה (‏24.6.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15039900_M03.doc  שג