1

1.             לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוקבתיהמשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת הדיון בח"נ 2914-01-19 מבית משפט השלום באר שבע לבית משפט השלום במרכז הארץ. עניינו של התיק הנ"ל הוא כתב אישום שהוגש נגד המבקש ביום 1.1.2019, אשר מייחס לו עבירת חניה.

2.             המבקש טוען כי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום באר שבע בשל המצב הביטחוני באזור הדרום והמרחק הרב יחסית אשר מפריד את מקום מגוריומבית משפט זה,וכן מחמת הוצאות נסיעה.

2

3.             ביקשתי את תגובת המשיבה לבקשה, ובתגובתה מיום 27.6.2019 הודיעה המשיבה כי היא מתנגדת לבקשה. לטענתה, עולה מהבקשה הנדונה כי המבקש כופר במיוחס לו בכתב האישום; ומשכך, צפויים להעיד במשפטו עדים המתגוררים באזור באר שבע. עוד נטען, כי העבירה בוצעה בתחום שיפוטו של בית משפט השלום באר שבע וכי העברת הדיון בתובענה תהא כרוכה בפגיעה בזכויותיה של המשיבה. נימוקים דומים, העלתה גם המדינה במסגרת תגובתה לבקשה מיום 30.6.2019, בה הודיעה כי אף היא מתנגדת להעברת מקום הדיון בתיק הנ"ל.

4.             סעיף 6(א) לחוקסדרהדיןהפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, קובע כי "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם". הווה אומר: התביעה זכאית להגיש את כתב האישום לבית משפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה המיוחסת לנאשם – שהוא, במקרה דנן, בית משפט השלום באר שבע. כלל זה מהווה נקודת המוצא לדיון בבקשת ההעברה, שכן הוא מקים חזקה כי בית המשפט המוסמך שאליו הגישה התביעה את כתב האישום הוא הפורום הנכון לניהול המשפט מבחינת כל הנוגעים בדבר: הנאשם, התביעה והעדים. ואכן, ניהול המשפט בסמוך למקום ביצוע העבירה מקל לרוב על ניהול פרשת ההוכחות (ראו בש"פ 11637/04 מדינתישראלנ' זוזיאשווילי, פ"דנט(4) 229 (2005)). חזקה זו, כמובן, איננה חלוטה, שכן סעיף 78 לחוקבתיהמשפט מסמיכנו להעביר את מקום ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו במקרים מיוחדים (ראו בש"פ1379/15‏ יהודאי נ' עירית ירושלים (23.3.2015)). בהפעילנו סמכות זו, שוקלים אנו בראש ובראשונה את מאזן הנוחות של בעלי הדין והעדים. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה אינו קל: כדי להרימו, על מבקש ההעברה לשכנענו כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון (ראו בש"פ 1116/04ברדיצ'בסקי נ' מדינת ישראל (8.2.2004); ובש"פ 1085/11ספר נ' מדינת ישראל (22.2.2011) (להלן: בש"פ 1085/11)).

5.             המבקש דנןלאהריםנטלזה. מבלי להקל ראש בחששו של המבקש מפני המצב הביטחוני, איןבקשיים שעליהם הוא מצביע כדי להטות באופן מכריע את מאזן הנוחות לטובת בירור התובענה באחד מבתי משפט השלום במחוז מרכז. זאת ועוד: הלכה היא עמנו כי העברת מקום דיון ללא הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראו בש"פ 1085/11;ובש"פ 1950/17בן שושן נ' מדינת ישראל (14.3.2017)).

6.        המקרה דכאן איננו נמנה עם מקרים כאלה, ועל כן הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏ל' בסיון התשע"ט (‏3.7.2019).

_________________________

19038280_F02.docx  עב