1

           למקרא נימוקי הערר, על נספחיהם, פרוטוקול והחלטת בית המשפט המחוזי, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים בדיון היום, הערתי את אשר הערתי, ובהמלצתי הוסכם על קבלת הערר במובן זה שהמשיבים יהיו נתונים במעצר עד למתן החלטה אחרת של בית המשפטהמחוזי, החלטה שתינתן אחרי שיוגש תסקיר מעצר. דומני, כך אמרתי, כי לאחר ניתוח מצב הדברים הלכאורי במישור הראייתי, נעשתה 'קפיצת-דרך' מסוימת בהחלטת השחרור בתנאים, בטרם נבדקו חלופות המעצר כדבעי, כנדרש בנסיבות, על-ידי שירות המבחן.

2

           לצד הסכמת הצדדים ביחס לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן והחזרת הדיון לשם כך לבית המשפט המחוזי, עמדה ב"כ המדינה על בקשתה, כי אכריע בדבר קיומן של ראיות לכאורה בעניינם של המשיבים. לעניין זה מן הראוי לציין, כי אין מחלוקת על עצם קיומן של ראיות לכאורה, אך יש מחלוקת לגבי עוצמתן, ולעניין זה טענו ב"כ המשיבים ל'כרסום', ולכך שמהראיות עולה גם אפשרות סבירה אחרת, לבד מהרשעה; מנגד טענה ב"כ המדינה כי שגה בית המשפט המחוזי בעניין זה, וביקשה לקבוע כי ישנן ראיות לכאורה, ללא סייג, או 'כרסום' ראייתי. ברם, לא ראיתי הצדקה לעשות כן בשלב הדיוני הנוכחי, קרי, להכריע בעוצמת הראיות, כאשר אין עוררין על כך שישנן די ראיות לכאורה להוכחת מעשיהם של המשיבים. משהוחלט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, משמעות הדבר היא, שהחלטתו הקודמת – אינה החלטה סופיתלגבי מעצרם של המשיבים. במצבים שכאלה, בית משפט זה יִטה שלא להידרש בשלב זה לבחינה פרטנית של הראיות (ראו למשל: בש"פ 2563/19 מאיר ניאזוב נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (18.4.2019)).

           שירות המבחן מתבקש להגיש בתוך 20 ימים תסקיר מעצר לגבי המשיבים לבית המשפט המחוזי.

           טענות ב"כ הצדדים שמורות להם, כך גם לגבי זכותם להגיש ערר לאחר שתינתן החלטת בית המשפט המחוזי, ככל שתהיה להם עילה לעשות כן. בית המשפט המחוזי ישוב להידרש לשאלת מעצרם של המשיבים לאחר הגשת התסקיר, בהתחשב במכלול, ידון ויחליט כחכמתו.

           ניתנה היום, ‏ג' בסיון התשע"ט (‏6.6.2019).

_________________________

19036900_O02.docx  שצ