בש"פ 3670/17 – מאיר אהרון נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
בש"פ 3670/17 |
לפני: |
המבקש: |
מאיר אהרון |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בעמ"ת 49828-03-17, מיום 4.4.2017, שניתנה על ידי כב' השופט עמית א' יעקב |
תאריך הישיבה: י"ב בסיון התשע"ז (06.06.17)
בשם המבקש: עו"ד ליאור חיימוביץ'
בשם המשיבה: עו"ד מירי קולומבוס
1. לפניי בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט עמית א' יעקב), בעמ"ת 49828-03-17, מיום 4.4.2017. בגדרה של החלטה זו, נדחה עררו של המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' כהן), במ"ת 44560-01-17, מיום 12.3.2017, אשר הורה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים.
רקע והליכים קודמים
2. ביום 19.1.2017, הוגש נגד המבקש כתב אישום,
המחזיק 22 אישומים, במסגרתם מיוחסות למבקש העבירות הבאות: סחר בסם מסוכן, לפי
סעיפים
2
מעובדות החלק הכללי של כתב האישום עולה, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיק המבקש במכשיר טלפון נייד, אשר נועד לצורך יצירת קשר עם רוכשי סם, ותיאום עסקאות מכר הסמים. עוד נטען, כי בתקופה זו התגורר המבקש בביתה של בת זוגו בפתח תקווה, וכי לשם היו מגיעים הקונים לצורך רכישת הסמים.
בכל אחד מ-21 האישומים הראשונים נזכר שמו של קונה אחר, שהמבקש מכר לו סמים מסוג מריחואנה, חשיש, או גראס – כלומר, עסקינן ב-21 קונים שונים. זאת, במשך תקופה כוללת של כשלוש שנים, שסופה בראשית חודש ינואר 2017. ברבים מהאישומים הנ"ל מיוחסות למבקש מספר מכירות לקונה אחד, על פני תקופות שונות, הנעות בין חודשים ספורים עד שלוש שנים, כאשר תדירות המפגשים לביצוע המכירות משתנה. כמויות הסמים שמכר המבקש בכל מפגש היו בסדרי גודל של 20-1 גרם בכל מכירה, כאשר התמורה שקיבל המבקש נעה בין 120-100 ₪ לגרם.
בגדרי האישום ה-22 נמסר, כי ביום 27.12.2016, סמוך לשעה 09:59, נתפס המבקש כשהוא נוהג ברכב בשדרות יעקב בראשון לציון, בעודו מחזיק, במספר נקודות מחבוא ברכבו, סמים מסוכנים מסוג חשיש וקנבוס, במשקל מצטבר של כ-288 גרם. בהמשך למתואר, נערך חיפוש בבית הוריו של המבקש בראשון לציון, במסגרתו נתפסו סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 1.552 גרם נטו, וקנבוס במשקל 10.24 גרם נטו. עוד נתפסו ברשותו של המבקש כלים להכנת סם, כגון משקל אלקטרוני, ניירות גלגול, ועוד.
3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים במשפטו.
4. בדיון שנערך בבית משפט השלום, ביום 26.1.2017, הסכים בא-כוחו של המבקש כי בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת האשמה, הגם שנטען כי בנסיבות המקרה היה מקום לייחס למבקש עבירות של אספקה, ולא סחר. עוד במסגרת אותו דיון, נעתר בית משפט השלום לבקשתו של בא-כוח המבקש, והפנה את המבקש אל שירות המבחן, לצורך בחינת חלופת מעצר.
3
5. בהחלטתו, אשר ניתנה בתום דיון נוסף, מיום 15.2.2017, ציין בית משפט השלום כי בתסקיר מטעם שירות המבחן, אשר הוגש עובר למועד הדיון, הביע שירות המבחן את עמדתו לפיה המפקחים שהוצעו על ידי המבקש אינם מתאימים למלאכת הפיקוח. לפנים משורת הדין, נעתר בית משפט השלום לבקשת בא-כוחו של המבקש, והפנה, פעם נוספת, את המבקש אל שירות המבחן לצורך עריכת תסקיר משלים, בגדרו תיבחן האפשרות לשחרורו של המבקש לחלופת מעצר אחרת אשר תוצע על ידו, לרבות מעצר בתנאי איזוק אלקטרוני.
6. ביום 27.2.2017, הוגש תסקיר משלים מטעם שירות המבחן (להלן: התסקיר המשלים), בו הומלץ על מעצרו של המבקש בתנאי איזוק אלקטרוני, בפיקוח הוריו ודודותיו. עוד המליץ שירות המבחן כי המבקש יושם תחת צו פיקוח מעצר, למשך שישה חודשים, וכי תתאפשר יציאתו לטיפול במסגרת היחידה להתמכרויות. בדיון שנערך בבית משפט השלום, ביום 28.2.2017, ניתנה דחייה נוספת לצורך עריכת תסקיר משלים נוסף (להלן: התסקיר הנוסף), שבגדרו יפרט שירות המבחן את התוכנית הטיפולית המוצעת, במקביל למעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני. בתסקיר הנוסף, אשר הוגש ביום 7.3.2017, ציין שירות המבחן כי המבקש "אינו מתאים, בשלב זה, להשתלבות בקהילה טיפולית הדורשת גיוס כוחות משמעותיים". חלף זאת, המליץ שירות המבחן על שילובו של המבקש ב"טיפול אמבולטורי ביחידה להתמכרויות בעיר מגוריו", לצד טיפול במסגרת שירות המבחן.
4
7. ביום 12.3.2017, הורה בית משפט השלום על מעצרו
של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בפתח החלטתו, ציין בית משפט השלום כי על
פי ההלכה הנוהגת, דינו של מי שנאשם בעבירות סחר בסמים להיעצר עד לתום ההליכים,
כאשר שחרור לחלופת מעצר הוא בגדר חריג לכלל. עוד עמד בית משפט השלום על הוראת סעיף
8. המבקש הגיש ערר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד על החלטתו של בית משפט השלום. ביום 4.4.2017, לאחר שקיים דיון בערר, החליט בית המשפט המחוזי לדחותו, בקובעו כי לא מתקיים בעניינו של המבקש כל טעם חריג, אשר מצדיק סטייה מההלכה לפיה נאשם בעבירות סחר בסמים ייעצר עד לתום ההליכים. עוד ציין בית המשפט המחוזי, כי הגם שניתן להורות על מעצרו של נאשם בעבירות כגון דא בתנאי פיקוח אלקטרוני, בהתקיימם של טעמים מיוחדים, הרי שטעמים אלו אינם עומדים במנותק מהמעשים המיוחסים לנאשם, והאיזון ייעשה בכל מקרה לגופו. בנסיבות המקרה, כאשר המבקש נאשם ב"סחר בסמים 21 פעם", קבע בית המשפט המחוזי כי לא נמצא לו טעם להתערב בהחלטתו של בית משפט השלום.
בקשת רשות הערר ותגובת המשיבה
9. בבקשה שלפניי טוען בא-כוחו של המבקש, עו"ד
ליאור חיימוביץ', כי בפסיקתו של בית משפט זה מהשנים האחרונות הורחבו העילות והוגמש
הרף התחתון למקרים בהן תינתן רשות ערר. בהמשך לכך, נטען כי מקרה זה הינו מקרה
מובהק שיש ליתן בו רשות לערור, משום שמתקיימים בו מספר פרמטרים, אשר הוכרו בפסיקתו
של בית משפט זה, ככאלו המצדיקים מתן רשות זו. נטען, בין היתר, כי במקרה דנן עולה
שאלה עקרונית וחשובה החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, והיא, מהם אותם "טעמים מיוחדים" הנזכרים בסעיף
5
10. בתגובתה של המשיבה לבקשת רשות הערר נטען, כי הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות עקרונית, ציבורית או משפטית, החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, ואף אינה מגלה נסיבות מיוחדות המצדיקות דיון בערכאה שלישית. גם לגופו של עניין, סבורה המשיבה, כי לא נפל כל פגם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות. ראשית נטען, כי בית משפט השלום התייחס בהרחבה לתסקירים המשלימים שהוגשו בעניינו של המבקש, עת קבע כי אלו לא נתנו מענה מספק לשאלות בית המשפט בדבר הטיפול המתאים למבקש ושילובו של הטיפול במעצר באיזוק אלקטרוני. המשיבה טענה בנוסף, כי שירות המבחן משמש אך ככלי עזר לבית המשפט, וברי כי בית המשפט אינו כבול להמלצות אלו; וכי לא ניתן, בנסיבות המקרה, להקהות את המסוכנות הנשקפת מן המבקש, באמצעות מעצרו תחת איזוק אלקטרוני. עוד לגישת המשיבה, העובדה כי המבקש נעדר עבר פלילי אינה עולה כדי טעם מיוחד, המצדיק את מעצרו בפיקוח אלקטרוני, שעה שהיקפן ומשכן של העבירות המיוחסות למבקש מלמדות על מסוכנותו הרבה.
הדיון בערר
11. בדיון בערר אשר התקיים לפניי, ביום 6.6.2017, חזר
עו"ד חיימוביץ' על טענותיו שהועלו במסגרת הבקשה לרשות ערר, ובתשובה שהגיש
לתגובת המשיבה, עובר למועד הדיון. לגישתו של עו"ד חיימוביץ', הכלל לפיו רשות
לערור תינתן רק במקרים חריגים אינו כלל ברזל, ולטענתו, ב-3 השנים האחרונות יצאו
החלטות רבות מלפני בית משפט זה, בהן ניתנה רשות ערר, מבלי שהתעוררה בהן שאלה
מיוחדת, בעלת השלכות כלליות. בענייננו עולה שאלה משפטית שלה השלכות רוחב, כך לטענת
עו"ד חיימוביץ', שכן פסיקתן של הערכאות למטה נעדרת אחידות, ואין בנמצא תשובה
ברורה לשאלה בדבר מהותם של "הטעמים
המיוחדים", הקבועים בסעיף
6
12. באת-כוחה של המשיבה, עו"ד מירי קולומבוס,
חזרה בדבריה על האמור בתגובת המשיבה לבקשת רשות הערר. לעמדתה של המשיבה, אין נדרשת
הכרעה עקרונית בשאלת הטעמים המיוחדים, הנזכרים בסעיף
דיון והכרעה
13. לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערר, בתגובות שהוגשו מטעם הצדדים ובנספחים להן, והאזנתי בקשב רב לטיעונים במסגרת הדיון שהתקיים לפניי, הגעתי לידי מסקנה כי דינה של הבקשה להידחות.
14. הלכה היא, כי בקשת רשות לערור על החלטה בנושא
מעצר, ב"גלגול שלישי", תתקבל
במקרים מיוחדים, בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של
הצדדים להליך; או בהתקיימן של נסיבות פרטניות חריגות ומיוחדות המצדיקות זאת, כגון:
פגיעה שאיננה מידתית בזכויותיו של הנאשם; חשש לקיומו של עוול היורד לשורשו של
עניין; או במקרה של שגגה ברורה ובולטת בהחלטת המעצר (בש"פ 10011/16 יאסין נ' מדינת ישראל (10.1.2017); בש"פ 3289/15 עזאלדין נ' מדינת ישראל (7.6.2015); בש"פ 3383/15 בן ברוך נ' מדינת ישראל (17.5.2015)). בא-כוח המבקש ניסה לשוות
לבקשת רשות הערר נופך עקרוני, עת נטען כי דרושה הכרעה בשאלת מהותם של "הטעמים המיוחדים" המנויים בסעיף
7
15. בבחינת למעלה מן הצורך, אוסיף כי אף לוּ נדרשתי
לעניינו של המבקש לגופו של עניין, לא היה מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט
המחוזי. כידוע, ההלכה הפסוקה היא, כי רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה
לשלול את חזקת המסוכנות הסטטוטורית ולהצדיק חלופת מעצר, ככל שמדובר במי שמיוחסות
לו עבירות של סחר בסמים (בש"פ 6606/13 צרפתי
נ' מדינת ישראל (30.10.2013); בש"פ 2971/11 רויימי
נ' מדינת ישראל (7.3.2012)). בענייננו, יוחסו למבקש לא פחות מ-21 אישומים
הכוללים עבירות של סחר בסמים, במסגרתם בוצעו עסקאות מכר מרובות בהיקף רחב ובמשך
תקופה ארוכה, ולא למותר הוא להזכיר, כי בחיפוש שנערך בדירת הוריו של המבקש, נמצא
ברשותו סם מסוכן מסוג MDMA. המסקנה המתבקשת מן האמור היא, כי עסקינן
באדם אשר הפך, לכאורה, את הסחר בסמים כעיסוק מרכזי בחייו, ולא ניתן להפיג את החשש
מפני מסוכנותו לשלום הציבור באמצעות שחרורו לחלופת מעצר. עוד אוסיף, כי תמים דעים
אני עם הערכאות הקודמות, אשר נדרשו לעניינו של המבקש וקבעו, כי המבקש לא הצביע על "טעמים מיוחדים", כלשון סעיף
16. אשר על כן, לא מצאתי כי קיימת הצדקה לדון בעניינו של המבקש במסגרת הליך שיפוטי נוסף, והנני דוחה את הבקשה למתן רשות לערור.
ניתנה היום, י"ג בסיון התשע"ז (7.6.2017).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17036700_I03.doc יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
