1

בשם המבקשת:           עו"ד הדר פרנקל

בשם המשיב:             עו"ד ליאור שטלצר

1.    זוהי בקשה להארכת מעצר בפעם הארבע עשרה מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 החל מיום 8.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בתפ"ח 51122-01-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם. מטבע הדברים, הבקשה היא חריגה. על כך יש להוסיף כי גם נסיבותיה הספציפיות בשלב הנוכחי הן חריגות. מכל מקום, מן הטעמים המפורטים להלן מצאתי לנכון להיעתר לה.

2.    בקצירת האומר אציין כי כתב האישום נגד המשיב הוגש ביום 28.1.2013. כתב האישום כולל אישומים רבים, ומייחס למשיב עבירת רצח, וכן ארבע עשרה עבירות של שוד מזוין לצד עבירות נוספות של נשיאת נשק וירי. באופן כללי, כתב האישום נסב על סדרה של מעשי שוד בבנקים שונים המיוחסים למשיב, שבאחד מהם אף נורה למוות המאבטח שעבד במקום.

3.    לאורך הדיון במשפט המורכב, שבו התנהלו עשרות מועדי הוכחות, הוגשו בקשות להארכת מעצרו של המשיב, והמשיב הסכים להן.

2

4.    יצוין כי המשיב הודה בביצועם של שניים ממעשי השוד, אך הכחיש את המיוחס לו בכל הנוגע לאחרים.

5.    שמיעת ההוכחות הסתיימה זה מכבר ואף הגשת הסיכומים נשלמה בחודש אפריל 2016. מאז הצדדים ממתינים למתן הכרעת הדין על-ידי בית המשפט המחוזי.

6.    בעת שהוגשה הבקשה השלוש עשרה להארכת מעצרו של המשיב הוא סירב להסכים לה, לראשונה, בשים לב להתמשכות הנוספת של שלב ההכרעה במשפטו. מנגד, המדינה הצביעה על המסוכנות העולה מכתב האישום ועל החשש להימלטות מן הדין בשים לב לחומרתו של כתב האישום. ביום 1.2.2017 הורה בית משפט זה (בש"פ 771/17, השופט ס' ג'ובראן) על הארכת מעצרו של המשיב פעם נוספת, כשהוא מציין כי "בית המשפט המחוזי מתבקש לעשות כל מאמץ על מנת שהכרעת הדין תינתן במהלך תקופת ההארכה המבוקשת" (שם, פסקה 7).

7.    הבקשה הנוכחית להארכת המעצר הוגשה מאחר שנכזבה התקווה לכך שהכרעת הדין תינתן בגדרה של הארכת המעצר הקודמת.

8.    המדינה הצביעה על כך שחרף הקושי המובן הכרוך בהארכה נוספת של המעצר, יש מקום להורות על כך בשים לב למסוכנות העולה מכתב האישום ולחשש להימלטות שקם נוכח חומרתו של כתב האישום והשלב שבו עומד המשפט. המדינה מוסיפה וטוענת כי עוצמת הפגיעה בחירותו של המשיב מתקהה (גם אם לא נעלמת) לנוכח העובדה שהודה במיוחס לו בגדרם של שני אישומים, שבגינם הוא יורשע מכל מקום ואף יוטל עליו, על-פי המסתבר, עונש מאסר.

9.    מנגד, המשיב טוען כי בשלב הנוכחי יש מקום להתחשב בו ולבחון את האפשרות של שחרור לחלופת מעצר או למצער למעצר במתכונת של פיקוח אלקטרוני. עוד נטען כי לא קיים חשש של ממש להימלטות של המשיב, שמרכז חייו נמצא בישראל ולו אף בת זוג ובנות, אחת מהן תינוקת. המשיב אף סבור כי התקופה הנמשכת שבה ישב במעצר כבר "שקולה" כנגד עונש המאסר שאותו היה מרצה בגין שני האישומים שבהם הודה.

10.   להשלמת התמונה יצוין כי הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 7.5.2017. בשל מועד פקיעתו של צו המעצר הנוכחי החלטתי, בתום הדיון, על הארכת מעצרו של המשיב עד למתן החלטה אחרת על ידי, וזאת על מנת שתהא לי שהות לשקול את טענות הצדדים.

3

11.   האמת ניתנת להיאמר: ההכרעה בבקשה כרוכה באי-נוחות. המשיב יושב תקופה ארוכה מאוד במעצר, ובכלל זה כשנה בהמתנה להכרעת דינו. עם זאת, בסיכומו של דבר, סברתי כי יש בטענות המדינה כדי להכריע את הכף. המסוכנות העולה מכתב האישום היא ברורה, וכן אין להתעלם מן החשש הטבוע במצב מסוג זה שבו הכרעת הדין צפויה להינתן בקרוב (גם אם המועד לכך לא נקבע). אכן, המעצר אינו אמור להיות תשלום "על החשבון" של העונש הצפוי, אך לא יהיה זה נכון להתעלם מן ההודאה הקיימת בכל הנוגע לשניים מן האישומים. לבסוף, יש להוסיף ולהזכיר את מורכבותו של ההליך, את השלב המתקדם שבו הוא עומד ואת העובדה שלא הועלו טענות ביחס לתקינות ניהולו. במכלול הנסיבות, אני מוצאת כי אין לשחרר את המשיב לחלופת מעצר או למעצר בפיקוח אלקטרוני בשלב זה, כאשר המשפט נמצא בישורת האחרונה ועומד בפני סיום (ראו והשוו: בש"פ 6532/15 מדינת ישראל נ' קופר, פסקה 11 (‏11.10.2015)).

12.   על כן, בסיכומו של דבר מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

13.   לא אוכל לסיים את החלטתי מבלי לחזור ולהדגיש את החשיבות הנודעת לעשיית מאמץ נוסף להשלמתה של הכרעת הדין בתוך התקופה של הארכת המעצר הנוכחית.

14.   סוף דבר: אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב מיום 8.5.2017 בתשעים ימים או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 51122-01-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

     ניתנה היום, ‏י"ב באייר התשע"ז (‏8.5.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  17034830_A03.doc  גפ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,