בש"פ 3331/16 – מדינת ישראל נגד פלוני
1
בבית המשפט העליון |
|
|
|
בש"פ 3331/16 |
|
|
|
|
לפני: |
המבקשת: |
מדינת ישראל |
|
נ ג ד |
המשיב: |
פלוני |
בקשה להארכת
מעצר לפי סעיף |
תאריך הישיבה: |
י"ד בניסן התשע"ו |
(22. 4.2016) |
בשם המבקשת: |
עו"ד עידית פרג'ון |
בשם המשיב: |
עו"ד שרון דניאלי ועו"ד טלי קסלסי |
בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף
1. ביום 26.10.2015 הוגש נגד המשיב,
קטין יליד 0.0.98, כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון רצח לפי סעיף
2
על פי המתואר בכתב
האישום, בשעות הבוקר של יום ה-9.10.2015, הצטייד המשיב בסכינים, מברג ומפתח שוודי
במטרה לגרום למותם של אנשים ממוצא ערבי. תחילה דקר המשיב עובד ניקיון שעמד ברחוב
בכתפו ובגבו, לו נגרמו חבלות חמורות. זמן קצר לאחר מכן, יצא המשיב שוב מביתו ודקר
שניים שעסקו בעבודות ריצוף, ואף הותיר את אחד הסכינים נעוצה בכתפו של אחד מהם. משם
המשיך המשיב ודקר אדם נוסף, וגם כשהאחרון החל לברוח הוסיף המשיב לדלוק אחריו ודקר
אותו בגבו. לאחר מכן נמלט המשיב מאזור האירוע, ולבסוף נתפס בידי עוברי אורח ושומר
בית ספר הנמצא בקרבת מקום.
2. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה
לעצור את המשיב עד תום ההליכים. יצויין כי כבר בשלב מעצר הימים נשלח המשיב לבדיקה
פסיכיאטרית, ובהסכמת הצדדים הוארך מעצרו. בהמשך הופנה המשיב גם לשירות המבחן לנוער
לצורך עריכת תסקיר מעצר.
בעניינו של המשיב הוגשו
מספר תסקירי מעצר. כשבועיים לאחר הגשת כתב האישום, ביום 11.11.2015, הוגש תסקיר
ראשון, בו פורטו נסיבותיו האישיות המורכבות של המשיב, הכוללות שימוש בסמים ושהות
לא רציפה בבית אומנה, וכן פגיעה מינית שחווה בילדותו. כן פורטו קשיים במישור
המשפחתי (בין היתר, שני אחיו מוכרים גם הם לשירותי הרווחה והסתבכו בעבר בפלילים).
שירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו של המשיב לבית אמו או לבית האם האומנה, בין
היתר לנוכח עברם הפלילי של המפקחים המוצעים (לרבות של אם האומנה עצמה, לה עבר
פלילי הכולל סחר ושימוש בסמים ואלימות), וההתרשמות כי אינם תופסים נכונה את מורכות
המצב וגורמי הסיכון. עוד נאמר כי על מנת להבין את צרכי הטיפול של המשיב ולגבש
המלצה בעניינו, יש להשלים את הבדיקה הפסיכיאטרית ולשקול בהמשך אם יש מקום גם
לבדיקה פסיכולוגית.
בהמשך הוגש תסקיר נוסף
שנמנע מלהמליץ על חלופות המעצר שהוצעו. בעקבות הודעת המשיב כי הוא נכון להשתלב בכל
מסגרת חוץ ביתית שתוצע לו, התבקשה דחייה נוספת מטעם שירות המבחן לצורך עריכת אבחון
פסיכו-דיאגנוסטי. הדיון נדחה אפוא בהסכמת הצדדים.
3
3. חוות דעת פסיכיאטרית מטעם ד"ר
מיכה רגולסקי, מנהל יחידת הנוער במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, הוגשה ביום
6.12.2015. בחוות הדעת נאמר כי המשיב לוקה בהפרעת אישיות מעורבת, אנטי סוציאלית
גבולית ואורגנית, בפגיעה אורגנית על רקע השימוש בסמים, ובהפרעת קשב ואימפולסיביות
קשה שסימניה מוחמרים בשל השימוש המאסיבי בסמים. עוד נאמר כי המשיב אינו זקוק
לאשפוז פסיכיאטרי, אולם זקוק לטיפול פסיכולוגי סוציאלי לצרכי גמילה, וכן זקוק
לטיפול בהפרעת הקשב ובהפרעת האימפולסיביות. בסיכום הדברים בחות הדעת נאמר כי המשיב
מסוגל לעמוד לדין, ואף שלא ניתן לשלול שפעל בהשפעת סמים, הרי שהוא הבין את תוצאות
השימוש בסמים ויכול היה להימנע מהשימוש בהם, ולכן היה בר עונשין בעת ביצוע העבירה.
אציין כי בחוות הדעת יש התייחסות לאפשרות כי המשיב פעל בהיותו נתון במצב פסיכוטי.
וכך נאמר: "אף שייתכן שבאופן חד פעמי הופיע פסיכוזה חולפת שגרמה לו לנהוג כפי
שנהג, אלא שהסבירות לכך לא ברורה. מצב שמאפשר קיום פסיכוזה חריגה שכזו הוא שימוש
חריג בסמים נוספים, דוגמתLSD או 'נייס גיי' שהקטין טען שהשתמש בהם אבל הוא סיפר שהוא ידע את
שהם עלולים לגרום לו...".
תסקיר שלישי הוגש ביום
22.12.2015, בו פורטו תוצאות המבחן הפסיכו-דיאגנוסטי שנערך למשיב. בתסקיר נאמר כי
המשיב זקוק למסגרת חוץ ביתית של מעון נעול כחלופת מעצר, וזאת בשל צרכיו הרגשיים
ובשל הסיכון הגבוה שיחזור על העבירות. מפרוטוקול הדיון שנערך למחרת, עולה כי לדברי
מפקחת אבחון והשמה ארצית, ההמתנה למעונות הנעולים היא למעלה משנה, ולנוכח גילו של
המשיב ומצב של נערים אחרים הממתינים לקליטה, לא ניתן להפנותו למעון נעול. בית
המשפט לנוער בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) לא הסתפק
באמירה כללית זו של שירות המבחן, והורה בהחלטתו לקבל הבהרות ביחס למעונות הנעולים
שעשויים לבוא בחשבון כחלופה מוסדית, על מנת לוודא אם כאן אין כל דרך מעשית לשלב את
הקטין במעון נעול, זאת בטרם יוחלט על מעצרו עד תום ההליכים.
4. ביום 6.1.2016 הורה בית המשפט על
מעצרו של המשיב בהעדר חלופה מוסדית מתאימה זמינה, תוך שהוא קובע דיון מעקב ליום
10.3.2016. דיון זה נדחה לבקשת בא כוח המשיב, ודיון שנקבע תחתיו בוטל על ידי בית
המשפט, לנוכח קבלת תסקיר מעצר ממנו עלה כי לא ניתן בשלב זה לבחון השמתו של המשיב
במעון נעול.
5. השתלשלות הדברים בהליך העיקרי:
המדינה מפרטת שורה של בקשות דחייה שהוגשו על ידי בא כוח המשיב, בין היתר על מנת
להסדיר את ייצוגו של המשיב; על מנת לקבל חוות דעת פסיכיאטרית; על מנת לבחון אותה
לאחר הגשתה; ולצורך עריכת בדיקות רפואיות. חלק מהדחיות נעשו בהסכמת המדינה. ביום
28.3.2016 ביקש בא כוח המשיב דחייה של כחודש ימים לצורך השלמת הבדיקה הפסיכיאטרית
מטעם המשיב, ואילו באת כוח המדינה התנגדה לבקשה. בית המשפט קבע מועד למענה ולדיון
ביום 18.4.2016, ובדיון זה נקבעו דיוני הוכחות לימים 3.5.2016, 2.6.2016
ו-5.6.2016.
משחלף המועד של ששה
חודשים הקבוע ב
4
6. דין הבקשה להתקבל.
מעשיו של המשיב מעידים על
מסוכנותו. המשיב אינו כופר בכך שביצע את המעשים המיוחסים לו, אלא ממקד את הגנתו
בטענה כי לא התגבש אצלו היסוד הנפשי הנדרש בעבירה של ניסיון רצח, וכי אין מדובר
במניע גזעני-אידיאולוגי, אלא בהתנהגות תחת השפעת סמים. ההליך העיקרי התעכב לבקשת
ההגנה ומועדי הוכחות קבועים כאמור לתחילת חודש מאי ותחילת חודש יוני, כך שיש להניח
כי ההליך יתקדם במהירות הראויה.
מהתסקירים שהוגשו בעניינו
של המשיב עולה תמונה עגומה המשרטטת מסלול, לעיתים ידוע מראש, של נקודת יציאה
שהורתה בנזקקות וסיומה בעבריינות. קשים שני חייו של המשיב, והתמונה בעניינו היא
מורכבת, גם בהיבט הנפשי. אך דווקא בשל כך, נקל עלי להיעתר לבקשתה של המדינה להאריך
את מעצרו של המשיב, וגם אם היה נמצא מקום במעון נעול, ספק בעיני אם ניתן היה לקלוט
את המשיב, שכיום קרוב לגיל 18, במסגרת זו.
במהלך הדיון שנתקיים
בפני, שמעתי את המשיב, השוהה כיום בהפרדה בכלא "אופק". המשיב יודע
להתנסח היטב, ולא אכחד כי חלק מהתבטאויותיו מדאיגות, וכפי שהבינותי מדבריו, הוא
מסרב להיפגש עם אנשי טיפול במהלך שהותו בכלא. לתשומת לב הנוגעים בדבר.
7. אשר על כן, אני מאריך מעצרו של
המשיב מיום 26.4.2016 למשך ארבעים וחמישה יום או עד למתן פסק דין בתפ"ח
52562-10-15 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.
ניתנה
היום, י"ד בניסן התשע"ו (22.4.2016).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16033310_E01.doc
עכב
