1

1.       ערעור על החלטת הרשם ג' שני בע"פ 7939/10 מיום 14.4.2016, שניתנה בבקשת המערער לעיין בהחלטות בתיק הנייר מדינת ישראל נ' זדורוב (502/17) (להלן: התיק העיקרי).

2.       המערער, שאינו צד לתיק העיקרי, הגיש בקשה לעיון בו. ביום 14.4.2016 הרשם ג' שני הורה לצדדים לתיק העיקרי להגיש את תגובתם לבקשה תוך 14 יום, בהתאם לתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון בתיקים).

3.       מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי החלטת הרשם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק המפורשות, וכי למעשה אין לבית המשפט את הסמכות להאציל לצדדים זכות התנגדות. המערער מוסיף, כי החלטת הרשם מערערת עוד יותר את אמון הציבור בהליך השיפוטי, אמון אשר לדידו מעורער זה מכבר עקב הרשעת השווא של רומן זדורוב בתיק העיקרי. המערער מדגיש כי המדובר בהחלטות שאינן אסורות בפרסום על פי דין, ומטעים כי לבית המשפט אין שיקול דעת שיפוטי בעניין זכות העיון.

4.       לאחר שעיינתי בערעור ובנספחים המצורפים לו, ולאחר שקראתי את החלטת הרשם, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. החלטתו של הרשם ניתנה בגדר סמכותו, אשר קבועה בצורה מפורשת בתקנה 4(ה) לתקנות העיון בתיקים:

2

"בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם [...]; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט".

      לשון החוק ברורה, ושומטת את הקרקע תחת טענות המערער. משכך, אין בידי לקבל את הערעור.

5.       סוף דבר, הערעור נדחה.

      ניתן היום, כ"ו בניסן התשע"ו (4.5.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  16033190_H02.doc  שצ