בש"פ 3154/21 – זוהרה היימר נגד מדינת ישראל
1
|
בבית המשפט העליון |
|
|
נגד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 12.4.2021בה"ת 53560-02-21 שניתנה על ידי כבוד השופטת ת' נסים שי (בה הורה בית המשפט שלא להשיב לעוררת את מכשיר הטלפון הנייד שלה) |
|
תאריך הישיבה: |
יט"ו בסיון התשפ"א |
(26.5.2021) |
|
בשם העוררת: |
עו"ד תומר שוורץ |
|
בשם המשיבה: |
עו"ד עמרי כהן |
ענייננו בבקשה להחזרת תפוס (מכשיר טלפון סלולרי), במסגרת תיק של שיבוש הליכי משפט והטרדת עד, תיק הנספח לכתב אישום חמור שעניינו בפרשת אונס קבוצתי.
הטלפון הסלולרי במקרה דנן הוא ראיה מרכזית בתיק השיבוש, ובאיזון האינטרסים בין רצונה העז של העוררת להתאחד עם המכשיר לבין חשיבותו כראיה, אני סבור כי האיזון נוטה להשאיר את המכשיר ברשות התביעה.
אכן, ההגנה הצהירה כי היא לא תטען לכלל הראיה הטובה ביותר, אולם בכך לא סגי. כידוע, "אין חקר לתבונתו של סניגור" וכלל זה משמש לא אחת את בתי המשפט בהקשר של מסירת חומרי חקירה להגנה. במקרה דנן, הכלל פועל לכיוון ההפוך. דווקא מאחר שבמהלך הדיון יתכן כי ההגנה תעלה טענות כאלה ואחרות הקשורות לראיות שהופקו או שעשויות להיות מופקות מהטלפון הסלולרי, יש להותיר את המכשיר בחזקת התביעה.
אשר על כן, הערר נדחה.
ניתנה היום, ט"ו בסיון התשפ"א (26.5.2021).
2
_________________________
21031540_E02.docx שצ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
