בש"פ 3115/23 – טל מלכה נגד מדינת ישראל
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 18.4.2023, בע"ח 16512-04-23 שניתן על-ידי כבוד השופט ס' דבור –סג"נ |
בשם המבקש: |
עו"ד בוריס קוסנוביץ |
1. בקשת רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 18.4.2023, בע"ח16512-04-23 (השופטס' דבור–סג"נ), שבגדרונדחה ערעור עלהחלטה של בית משפט השלום לתעבורה בצפת, מיום 4.4.2023, בפ"מ 12780-03-23 (השופטת ג' עספור שאהין).
2. ביום 27.3.2023 נעצר המבקש, טל מלכה, לבדיקה שגרתית במחסום משטרתי יזום. בעת שפתח את החלון "נדף מהרכב ריח של חומר החשוד כחומר מסוכן מסוג מריחואנה". נוכח זאת, בוצע חיפוש ברכב, ובעקבותיו אותרו עזרים שונים לעישון, ונמצאו גם שרידים של חומר החשוד כסם מסוכן. בבדיקת שתן שנערכה, התקבלה תוצאה חיובית, המעידה על הימצאותו של סם מסוג מריחואנה בגופו של טל. כאן המקום לציין, כי טל מחזיק ברישיון להחזקה ושימוש בסם מסוכן מסוג קנביס, לצרכים רפואיים. בשימוע שנערך בעקבות המקרה, הוחלט לשלול את החזקתו של טל ברישיון נהיגה, בדרך של פסילה מינהלית, למשך 30 ימים. טל סירב להסכין עם השלילה, ופנה בעניין לבית משפט השלום לתעבורה. בית המשפט בחן את הליך השימוע, ואת המסכת העובדתית שקדמה לו, עד אשר קבע, לאחר ששקל את כלל השיקולים הנדרשים, כי "לא נפל פגם בהליך השימוע או בשיקול דעתו של הקצין הפוסל". הבקשה נדחתה אפוא.
3. על החלטה זו, הגיש טל ערר לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ציין, כי הטענות שנשמעו בבית המשפט לתעבורה "זכו להתייחסות הולמת וקיבלו את המשקל הראוי להן", תוך שהדגיש את ההבדל בין המבחנים הנוהגים בעת בחינת פסילה מינהלית, לבין המבחנים הרלבנטיים להרשעה בדין. בית המשפט המחוזי סיכם וקבע, כי "מקום בו לא נפלה טעות תחת ידו של [בית משפט השלום לתעבורה], דין הערר להידחות".
כעת מנסה טל את כוחו בשלישית; מכאן הבקשה שלפנַי.
4. אקדים ואומר כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתגובה מאת המשיבה. הלכה פסוקה היא, כי רשותעררב'גלגולשלישי'תינתןאך במקריםמיוחדים, המעוררים שאלה משפטית עקרונית, החורגת מנסיבות המקרה הקונקרטיות, או בהתקיים נסיבות חריגות המצדיקות זאת. אמות המידה הללו, חלות גם על בקשת רשות לערער, על עניינים הנוגעים לפסילת רישיון נהיגה (ראו למשל: בש"פ 5228/22 עגמי נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (8.8.2022); בש"פ 6065/17 לוייב נ' מדינת ישראל, פסקאות 7-6 (30.7.2017)). ביודעו על דבר קיומה של הלכה מושרשת זו, מנסה טל לעטות על בקשתו אצטלה עקרונית, בטענות מטענות שונות. ואולם, חלק מן השאלות ה'עקרוניות' המועלות על-ידו, אינן כאלה כלל ועיקר; ואילו חלקן האחר, נטען בעלמא, מבלי שהונחה תשתית עובדתית מספקת, אף לא מינימאלית, לצורך הכרעה בהן. בשים לב לכך, ובהתחשב גם בעובדה שתוקף הצו ממילא עומד לפוג בעוד ימים ספוּרים – איני רואה הצדקה להעתר לבקשת הרשות לערער.
הבקשה נדחית אפוא בזאת.
ניתנה היום, ג' באייר התשפ"ג (24.4.2023).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
23031150_O01.docx יס
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
