בשם העורר:                       עו"ד מיכאל כרמל

בשם המשיבה:                    עו"ד ארז בן-ארויה

1.             לפניי ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט העמית צ' קאפח) במ"ת 53123-02-23 מיום 03.04.2023. בגדרה, הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

תמצית עובדות כתב האישום והרקע לערר

2.             ביום 28.02.2023 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של מעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1), בצירוף סעיף 350 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); וניסיון למעשה סדום בקטינה, לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1), בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; מעשה מגונה בקטינה, לפי סעיף 348(ב) בנסיבות סעיף 345(ב)(1) וסעיף 345(א)(1) לחוק העונשין; הטרדה מינית, לפי סעיף 5(א) רישה, בנסיבות סעיף 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדות מיניות, התשנ"ח-1998; איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; ומרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

3.             על-פי המתואר בכתב האישום בעת שהעורר הוביל, במסגרת תפקידו כשוטר סיור, קטינה אזוקה בניידת משטרתית - הוא ביצע בה שורה של עבירות מין שלא בהסכמתה, תוך ניצול היותה אזוקה ועצורה, כל אותה עת, תחת מרותו כשוטר.

4.             בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

5.             העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ועתר להפנותו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר לבחינת חלופות מעצר.

6.             ביום 02.04.2023, הוגש תסקיר מעצר בעניינו של העורר, בגדרו פורט כי העורר "חסם כל אפשרות לשיח אודות בעייתיות אפשרית בהתנהלותו", וכי עולה קושי בהערכת הסיכון הנשקף ממנו. ואולם, צוין כי האישומים המיוחסים לעורר משקפים התנהגות אלימה, שימוש לרעה בתפקידו - ובהתאם לא ניתן לשלול סיכון לפגיעה נוספת בקטינה, במיוחד נוכח עמדתו כלפיה והכעס שביטא, או פגיעה באחרות הנתפסות על-ידו ככאלה ש"אינן חופשיות להתגונן". כמו כן, צוין כי המפקחים המוצעים שוללים כל אפשרות של התנהלות בעייתית מצדו של העורר, ונוטים להאשים את הקטינה במצבו. נוכח זאת, נקבע כי לא ניתן לראות במפקחים המוצעים כגורמים ממתנים עבורו, ולא הומלץ על שחרור העורר לחלופת מעצר.

7.             בהחלטתו מיום 03.04.2023, פירט בית משפט קמא את הערכת שירות המבחן, לפיה יש חשש של ממש שגם בחלופה המוצעת, יפגע העורר באחרות הנתפסות על ידו כמוחלשות; וחשש לשלומה של הקטינה, אשר העורר יודע היכן היא מצויה ועלול להגיע אליה ולנסות לשבש את הליכי המשפט. בהתאם לכך, קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה, והורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

8.             העורר לא השלים עם החלטה זו, ומכאן הערר שלפניי.

9.             לטענת העורר, שגה בית משפט קמא עת הורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, כאשר עמידתו על חפותו נזקפה לחובתו בתסקיר שירות המבחן. לשיטתו, יש בכך כדי לשמוט את הקרקע מתחת לאפשרותו של נאשם בעבירות דומות להשתחרר לחלופת מעצר - כאשר המסוכנות נשענת אך על חומרת העבירה המיוחסת. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בקבעו כי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, כפי שניתן ללמוד מאופן התנהלות העורר במסגרת תרגיל חקירה שבוצע לו; וכי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לקשיים של העורר במעצר, נוכח היותו שוטר, ולנסיבותיו האישיות וטיב המפקחים המוצעים.

10.         בדיון שנערך לפניי היום, 27.04.2023, חזר בא-כוח העורר על עיקר טענותיו שבכתב.; ומצדו השני של המתרס, טען בא-כוח המשיבה נגד חלופת המעצר שהוצעה.

11.         בתום שמיעת טענות הצדדים, ולאחר עיון בהחלטת בית משפט קמא שנסמך על תסקיר מעצר של שירות המבחן; ובהינתן העובדות שעליהן ביסס בית משפט קמא את החלטתו, לרבות חשש לשיבוש הליכי משפט - המלצתי בפני בא-כוח העורר לחזור בו מן הערר שהוגש על-ידו, וזאת עד לאחר השלמת עדותה של המתלוננת. יצוין, כי עדות זו אמורה להישמע בשני מועדים שנקבעו לחודש יוני 2023.

12.         בא-כוח העורר קיבל את המלצת בית המשפט לפיה בתום עדותה של המתלוננת, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר ולעתור לבית המשפט לשחרר את העורר ממעצר - מן הנימוקים שיפורטו על-ידו. בא-כוח המשיבה לא התנגד למתווה זה, תוך שמירת טענות המשיבה לגופו של עניין.

13.         אשר על כן אני מורה על מחיקת הערר, בכפוף לקבלת המלצת בית המשפט לפיה העורר יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר בתום עדותה של המתלוננת.

          ניתנה היום, ‏ט' באייר התשפ"ג (‏30.4.2023).

_________________________

23028890_C09.docx אל