בש"פ 2755/23 – יוסף אלקובי נגד משטרת ישראל, יאל"כ, להב 433, מדינת ישראל
|
|
|
|
בבית המשפט העליון |
|
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
משטרת ישראל, יאל"כ, להב 433, מדינת ישראל |
בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת א' פינק) מיום 2.4.2023 בע"ח 25872-03-23 |
בשם המבקש: |
בעצמו |
בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת א' פינק) בע"ח 25872-03-23, בגדרה נדון ערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (השופט א' וסטרמן) בה"ת 8897-01-22, שעניינה בהארכת תוקף החזקת תפוסים.
1. בתמצית, וכפי שעולה מהחלטות קודמות שניתנו בעניינו, בחודש יולי 2021 נפתחה נגד המבקש חקירה גלויה בחשד כי ביצע עבירות של קבלת דבר במרמה, הלבנת הון, עבירות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ועוד. במסגרת החקירה נתפסו מוצגים שונים לרבות המחאות, כונני מחשב, חותמות ונכס נדל"ן (וראו החלטת השופט י' כשרבבש"פ 5419/22 מיום 1.9.2022).
2. לבית משפט השלום הוגשה בקשה שלישית להארכת תפיסת חלק מהתפוסים (חותמות, שרת מחשב ונכס נדל"ן). בית המשפט קבע כי קיים חשד לעבירות המיוחסות למבקש וכי קיימת עילת חילוט, והורה על הארכת תוקף התפיסה למשך 180 ימים. בית המשפט המחוזי דן בערר שהגיש המבקש, שאינו מיוצג, על החלטת בית משפט השלום. במהלך הדיון, הוצג בפני בית המשפט מכתב יידוע על העבירות לקראת שימוע שנשלח למבקש, ולא כלל עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. לאחר מכן, הוצג לבית המשפט המחוזי מכתב אחר, שבו נזכרו העבירות דנן. לנוכח ההשלכה הישירה של העבירות המיוחסות למבקש על סוגיית התפיסה, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת הדיון לבית משפט השלום לצורך בירור סוג העבירות המיוחסות כעת למבקש, היקפן ומועד ביצוען, כשלדיון יתייצב הפרקליט המלווה.
3. על רקע זה הוגשה הבקשה שלפנינו, במסגרתה יצא קצפו של המבקש על החזרת הדיון לבית משפט השלום חלף החזרת התפוסים לידיו. המבקש סבור כי עניינו מעלה שאלות משפטיות עקרוניות הנוגעות לשאלה אם ניתן להגיש מכתב יידוע שני ולהוסיף בו עבירות שלא בא זכרן במכתב היידוע הראשון. עוד טען המבקש, בין היתר, להטעיה ולאפליה מצד המשיבה, ועתר לסעד הצהרתי לפיו בהתאם להצהרת המשיבה, החשדות כלפיו אינם כוללים עבירות מיסים, ביטוח לאומי או הלבנת הון. בנוסף עתר המבקש כי יומצאו לידיו כל חומרי החקירה על מנת שיוכל להתכונן לשימוע בעבירות עליהן הצהירה המשיבה ועליהן בלבד.
4. דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. הלכה זו חלה גם על בקשות רשות ערער המוגשות לפי סעיף 38א(ב) לפקודת סדר הדין הפלילי ועניינן בהחזקת תפוסים(בש"פ 5774/19 משולמי נ' מדינת ישראל, פסקה 8(24.9.2019); בש"פ 6384/22 דענא לחלפנות - נותן שירות מטבע נ' משטרת ישראל - ימ"ר הונאה ירושלים, פסקה 8 (8.12.2022);בש"פ 5419/22 הנזכר לעיל, בפסקה 9). חרף טענות המבקש, שכאמור אינו מיוצג, לא מצאתי כי הבקשה חורגת מעניינו הפרטני והיא אינה מגלה עילה למתן רשות ערעור. לא למותר לציין כי בית המשפט המחוזי הורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום לצורך ליבון העבירות המיוחסות למבקש ולצורך מתן החלטה משלימה, וכפי שציין בית משפט המחוזי, המבקש יהיה רשאי לערור על ההחלטה לכשתתקבל.
5. אי לכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ג בניסן התשפ"ג (4.4.2023).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
23027550_E01.docx מנ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
