בש"פ 2567/19 – עו"ד זכי כמאל נגד פרקליטות המדינה,בית משפט המחוזי בנצרת,סלאח אלדין חטיב
1
|
בבית המשפט העליון
|
||
|
|
||
לפני: |
כבוד הרשמת שרית עבדיאן |
|
|
המבקש: |
עו"ד זכי כמאל
|
|
נ ג ד |
המשיבים: |
1. פרקליטות המדינה |
|
2. בית משפט המחוזי בנצרת |
|
3. סלאח אלדין חטיב |
השגה על החלטת מזכירות |
1. מזכירות בית המשפט לא קיבלה לרישום ערעור שביקש המבקש להפנות נגד קביעות של בית המשפט המחוזי בנצרת בפסק דינו מיום 15.1.2019 (להלן: פסק הדין). מכאן ההשגה שבכותרת.
2
2. המבקש ייצג נאשם (להלן: הנאשם) שהורשע בפסק דינו של בית משפט השלום בטבריה מיום 6.9.2018. ערעור שהגיש הנאשם על פסק הדין של בית משפט השלום - באמצעות סניגור אחר - התקבל במסגרת פסק הדין ובית המשפט המחוזי הורה, בין השאר, על השבת ההליך לבית משפט השלום לשם שמיעת הראיות מחדש. פסק הדין כולל מספר הערות שעניינן אופן ייצוגו של הנאשם בבית משפט השלום. על קביעות אלו מעוניין המבקש להשיג, כאמור לעיל.
3. לטענת המבקש, הקביעות שנכללו בפסק הדין באשר לאופן ייצוגו של הנאשם בבית משפט השלום גורמות נזק לשמו הטוב ולמשלח ידו, ועל כן קמה לו אפשרות להגיש ערעור בזכות על פסק הדין.
4. לאחר שעיינתי בחומרים שלפניי לא ראיתי לקבל את ההשגה.
5. ההלכה באשר לקיומה של זכות ערעור למי שלא היה צד פורמאלי להליך משפטי סוכמה ברע"פ 1869/18 כהן נ' מדינת ישראל (12.4.2018), כך:
"התנאים לקיומה של זכות ערעור למי שנפגע מהחלטה שיפוטית פורטו בבש"פ 658/88 חסן נ' מדינת ישראל (10.01.1991), עת נקבע כי זכות ערעור נתונה למי שלא היה צד פורמלי להליך משפטי, רק כאשר נתקיים בעניינו 'הליך', כלומר ניתנה החלטה שיפוטית אשר קובעת סופית את המצב המשפטי בינו לבין צד יריב, בשאלה מסוימת; וכאשר ההכרעה באותו "הליך" פגעה בזכות הופלדיאנית שלו. בית משפט זה נדרש לסוגיה זו גם בעניין צירינסקי, שם הודגש כי לא כל אדם אשר נפגע כתוצאה מהחלטה שיפוטית רשאי לערער על אותה החלטה, אלא שזכות זו תעמוד אך ורק ל'מי שהיה בפועל 'צד' להליך שבמסגרתו ניתנה ההחלטה, אם צד פורמאלי ב'הליך העיקרי' ואם צד בפועל ב'הליך הנלווה''. פגיעה נטענת של צד להליך עקב אמירה בפסק דין, לרבות כתוצאה מקביעות בנוגע להעדר מהימנותו או למעשים שליליים שעשה, אינה מקימה לו, כשלעצמה, את הזכות לערער על אותם חלקים בפסק הדין הפוגעים בו, לשיטתו. אותו צד לא יהא רשאי לממש את זכות הערעור, ככל שערעורו אינו מכוון להביא לשינוי ה'מצב המשפטי' שנקבע בפסק הדין" (ההדגשות במקור - ש.ע.).
3
6. המבקש אינו עומד בתנאים אלה. המבקש לא לקח כל חלק בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, ולא ניתן היה לראות בו "צד יריב" בשאלה שנדונה שם. כמו כן, לא התקיים בעניינו של המבקש "הליך נלווה" בבית המשפט המחוזי ואף אין בפסק הדין משום שינוי ממערך הזכויות והחובות שלו. כבר נפסק בהקשר דומה כי "פגיעה בשם הטוב, על כל השלכותיה וגם אם קשה היא, אינה מקימה, כשלעצמה, זכות ערעור על החלטה שיפוטית למי שלא היה צד להליך" (בש"א 6987/17 גליק נ' COLDRAIN INVESTMENTS INC, פסקה 2 (2.11.2017)).
7. למען הסר ספק ונוכח אופי הטענות שעלו בבקשה אבהיר כי אין בהחלטתי זו כדי להביע כל דעה באשר לתוכן קביעותיו של בית המשפט ומשמעותן באשר למבקש.
8. אשר על כן, הערעור אותו מעוניין המבקש להגיש אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה, ולכן צדקה המזכירות בכך שלא קיבלה אותו לרישום.
ההשגה נדחית בזאת.
ניתנה היום, ט' בניסן התשע"ט (14.4.2019).
|
|
שרית עבדיאן |
|
|
ר ש מ ת |
_________________________
19025670_D01.docx מש
