1

1.        בקשה למתן רשות לערור על החלטת בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 27.3.2020 (השופט י' עדן) ב-עמ"י 49314-03-20, בגדרה התקבל ערר שהגישה המדינה על החלטת בית משפט לנוער בבית משפט השלום בבאר שבע מיום 26.3.2020 (השופט י' ברוזה, ס"נ)ב-מ"י 38213-03-20. בהחלטתו ביטל בית המשפט המחוזי את שחרורו של המבקש למעצר בית עד ליום 31.3.2020, והורה על הארכת מעצרועד ליום 30.3.2020 שעה 12:00.

2

2.        המבקש, שגילו כ-17.5, נעצר ביום 18.3.2020 ביחד עם מספר חשודים נוספיםבחשד לביצוע עבירות נשיאת נשק שלא כדין, רכישת נשק שלא כדין, שימוש בנשק שלא כדין, קשירת קשר לפשע, ירי בשטח בנוי והכשלת שוטר בעת מילוי תפקידו. לאחר שמעצרו הוארך פעמיים, נדונה ביום 26.3.2020 בבית משפט לנוער בבית משפט השלום בקשה שלישית להארכת מעצרו של המבקש לצורכי חקירהעד ליום 2.4.2020;ובסופו של דיון הורה בית המשפט על שחרורו בערובה ובכפוף למגבלות. לבקשת המדינה הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע השחרור עד ליום 27.3.2020 שעה 12:00; וזאתבכפוף לכך שיוגש על ידה ערר עוד באותו היום, 26.3.2020, עד השעה 15:00 (להלן: החלטת בית משפט השלום). בית המשפט ציין בהחלטתו כי למרות שהנשק נתפס על גופו של המבקש, ולמרות שגרסתו אינה מתיישבת עם גרסאות שהציגו החשודים האחרים, יש להורות על שחרורו "לאור גילו ולאור המסוכנות הנשקפת ממנו, ובשים לב למשבר הבריאותי(התפשטות נגיף הקורונה – ע'ב')."

3.        שעות ספורות לאחר החלטת בית משפט השלום הגישה המדינה ערר לבית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. המדינהטענה כי יש להורות על הארכת מעצרו של המשיב לנוכח המסוכנות שנשקפת ממנו כעולה מןהאירועים המיוחסים לו, שמקימים עילת מעצר סטטוטורית, וכי קיים חשש לשיבוש פעולות החקירה. בהחלטה מיום 27.3.2020, בתום דיון שנערך בנוכחות הצדדים, קיבל בית המשפט את הערר והורה על מעצרו של המבקש עד ליום 30.3.2020 שעה 12:00, בהחלטה שהיא נושא הבקשה למתן רשות לערור שלפניי (להלן: החלטת בית המשפט המחוזי). בית המשפט, שעיין במעמד הדיון בתיק החקירה ובדו"ח סודי שהוצג לו, עמד על כך שקיים חשד סביר ברף גבוה ביותר"לביצוע עבירות חמורות ביותר, בנסיבות חמורות ביותר". ועוד ציין כיבעניינו של המבקשקמה עילת מסוכנות המצויה ברף גבוה,וכי החקירה בעניינו טרם הושלמה וקיים חשש לשיבוש הליכי החקירה. בית המשפט דחה טענת אפליה שהעלה המבקש ביחס לשחרורם של חלק מהחשודים האחרים בפרשה, וכן את טענתו לעניין איחור בהגשת הערר. בהתייחס למצב הבריאותי ציין בית המשפט כי החשש מהדבקה בנגיף הקורונה הוא שיקול שיש להביא במסגרת השיקולים, אך אין בו כדי לגבור על המסוכנות הרבההנשקפת מהמבקש בנסיבות המקרה. מכאן בקשת הרשות לערור.

4.        במסגרת בקשת הרשות לערור שב המבקש על טענתו לאפליה, ועל הטענה כי הערר הוגש לאחר השעה שעליה הורה בית משפט השלום– ולכן לשיטתו יש לקבוע כי הואמוחזק במעצר לא חוקי וכי לא היה מקום לאפשר את הארכת מעצרו. עוד לעמדת המבקש יש לתת את הדעת להיותו קטין, וכי בעניינם של קטינים מעצר מהווה מפלט אחרון;ונוסף על כך יש לקבוע כי לא מתקיים חשש לשיבוש פעולות החקירה המעטות שנותרו,שכן אין בכוחו להביא לשיבושן. לצד האמור נטען כי בית המשפט לא העניק משקל הולם למצב החירום הרפואי ולא שקל כראוי את חיוניות המעצר אל מול הסכנה באפשרות של חשיפה לנגיף הקורונה.

5.        לאחר עיון בבקשת הרשות לערורעל נספחיה, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

3

           הלכה מושרשת היא כי בבקשות רשות לערור "בגלגול שלישי" – לרבות בהליכים פליליים – יש להחיל אמת מידה מצמצמת, בדומה לזו שנקבעהבענייןחניון חיפה(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982); בש"פ 8717/19 אוחיון נ' מדינת ישראל(21.1.2020)).המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים שבהם תינתן הרשות לערור, משום שאינו מעורר שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ומכיוון שלא מתקיימות בעניינו של המבקש נסיבות פרטניות ייחודיות המצדיקות התערבות (בש"פ 8684/19 מוגנדף נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (6.1.2020); בש"פ 8665/19 אלסעדיין נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (30.12.2019)). והדברים אמורים גם כאשר ערכאת הערעור הראשונה התערבה בהחלטתה של הערכאה הדיונית (בש"פ 8646/19 איזייב נ' מדינת ישראל, פסקה 6(2.1.2020)).

           המבקש אינו מעלה במסגרת בקשת רשות הערעור טיעונים החורגים מעניינו הפרטי או שיש בהם כדי להעיד על פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי נתן דעתו לכלל טענותיו של המבקש, לרבותהטענות בדבר קיומה שלאפליה, היותו של המבקש קטין והאיחור שחל כביכול בהגשת הערר– וקבע את שקבע; זאת בהתבסס על מכלול החומר שהונח לפתחו, לרבותתיק החקירה והחומר החסוי שהוצג לו. העבירות שבהן נחשד המבקש הן עבירות חמורות ביותר, והן נושאות עימן מסוכנות מובנית. מלבד האמור,מדובר בחקירה שטרם הושלמה ונקבע במפורש כי קיים חשש משיבושה. ברור לכל כיאין להקל ראש בחומרתו של המשבר הבריאותי השורר בימים אלה, שהשפעותיו לא פוסחות גם על בתי המשפט ובתי הסוהר. ואולם אין במשבר זה, ובחשש מאפשרות החשיפה לנגיף, כדי להוות שיקול בלעדי בבואו של בית המשפט לדון בבקשות להארכת מעצר. בית המשפט לא התעלם מעניין זה, וקבע כי אינו גובר על יתר הנסיבות שתוארו מעלה; ואין נימוק המצדיק לשנות מהחלטתו.

6.        סוף דבר, נחה דעתי כי לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי, ובקשת הרשות לערור נדחית.

           ניתנה היום, ‏ד' בניסן התש"ף (‏29.3.2020).

_________________________

20022920_G01.docx  יב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l