בש"פ 2088/19 – ויקי קרן הראל נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה להעברת מקום דיון |
בשם המבקשת: |
בעצמה |
1.
לפניי בקשה לפי סעיף
2.
כתב האישום מייחס למבקשת עבירה לפי
תקנה
3. כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 31.3.2019, שעה 08:30. המבקשת כופרת באשמה וברצונה לקיים הוכחות בתיק.
4. סבורני כי דין הבקשה להידחות.
2
5. כפי שנקבע בבש"פ 6395/18 ויין נ. מדינת ישראל(12.9.2018), במשפטי תעבורה אין מקום להעברת דיונים אשר מצריכים את עדותו של שוטר תעבורה. העברה במקרים אלו תותר רק בהתקיים נסיבות חריגות של ממש, והדברים הוסברו בבש"פ 6395/18 הנ"ל.
6. במקרה דנן, נסיבות חריגות אינן מתקיימות. הקושי שעליו מצביעה המבקשתאינו חריג במידה המצדיקה סטייה מהכלל הנ"ל. כפי שהוסבר בבש"פ 6395/18 הנ"ל, קושי כזה אינו מצדיק פגיעה ביעילות עבודתם של שוטרי תעבורה ושל בתי המשפט לתעבורה.
7. לא זו אף זו: כפי שפסקתי בבש"א 6148/18 סעדיה נ' ק.ש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי(2010) בע"מ(26.8.2018) בהתבסס על שיקולים ואסמכתאות שפורטו באותה החלטה, אין הצדקה להעברת ההתדיינות מבית משפט אחד למשנהו כאשר המרחק ביניהם הוא קצר מ-60 ק"מ. מדובר בחזקה כמעט חלוטה אשר ניתנת לסתירה כאשר מבקש ההעברה מוכיח את קיומו של "קושי רב אשר משבש את מהלך החיים הרגיל ומונע ממנו או מאחד מעדיו את האפשרות להגיע לבית המשפט שבו מתנהל ההליך".
8. הבקשה דכאן אינה מצביעה על קושי כזה.
9. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, י"ז באדר ב התשע"ט (24.3.2019).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19020880_F01.docx עב
