בש"פ 1877/16 – מדינת ישראל נגד פלוני
1
בבית המשפט העליון |
|
|
|
בש"פ 1877/16 |
|
|
|
|
לפני: |
המערערת: |
מדינת ישראל |
|
נ ג ד |
המשיב: |
פלוני |
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 10102-04-15 מיום 2.3.2016 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא מ' דרורי |
תאריך הישיבה: ל' באדר א' תשע"ו (10.3.16)
בשם העוררת: עו"ד נורית הרצמן
בשם המשיב: עו"ד חי הבר
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים לפני, החלטתי לקבל את ערר המדינה באופן חלקי ולא לאפשר למשיב לצאת ממקום חלופת המעצר לתפילות ולשיעורים בבית הכנסת בימי חול.
יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד להתיר ביקורים של נכדיו ונכדותיו הקטינים של המשיב אצל המשיב, ובלבד שביקורים אלו יהיו בנוכחות רציפה של אחד מההורים.
כמו כן לא ראיתי מקום להתערב בהחלטה (עליה לא עררה המדינה) לאפשר למשיב לעבור ממקום חלופת המעצר הנוכחית בבית אחת מבנותיו לבית בתו האחרת בפורים ובפסח הקרובים, שם יהיה בפיקוח הערבים (והכל כמפורט בס"ק ה' ו-ו' להחלטה מיום 2.3.2016). בנוסף, ולמען הסר ספק, מותרת יציאתו של המשיב לתפילות בבית הכנסת במהלך החגים הנ"ל בליווי אחד מן המפקחים.
2
באשר לאותו חלק מהחלטת בית המשפט המחוזי שהתיר למשיב לצאת ממקום חלופת המעצר שלוש פעמים בכל יום; אילו נותרה זו על כנה, היה מתאפשר למשיב לשהות מחוץ לחלופת המעצר פרק זמן ממושך בכל יום (כשש וחצי שעות במצטבר), זאת תוך התעלמות מכך שהעבירות המיוחסות לו הן עבירות חמורות ביותר שבוצעו על ידו לכאורה במשך שנים ארוכות בנכדתו הקטינה, מאז מלאו לה שבע שנים.
שירות המבחן עמד בתסקירו מיום 22.4.2015 על קשייו הרגשיים של המשיב, העריך כי קיימים אצלו "חוסר גבולות בתחום המיני ועיוותי חשיבה" והתרשם כי המשיב מתקשה לראות את הפגיעה שגרם לכאורה לנכדתו ומתקשה לחוש אמפתיה כלפיה. לא מצאתי בתסקירו המשלים של שירות המבחן מיום 20.5.2015 קביעות וממצאים "הפוכים", הגם שבתסקיר אחרון זה הומלץ לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.
הגם שהמתלוננת כבר סיימה להעיד, היה במתן ההקלות דנן, אילו אושרו במלואן, כדי להעביר מסר בעייתי למתלוננת – הנתונה בחרדות ובמצוקה לפי שירות המבחן – ובפרט בהתחשב בכך שנראה כי רוב בני המשפחה מצדד במשיב ומנדה את המתלוננת.
בשולי הדברים, ובלי לטעת מסמרות, אני סבור כי מתן אפשרות למי שעצור באיזוק אלקטרוני לשהות מחוץ למקום הפיקוח במשך שעות ארוכות מידי יום ביומו, חוטא למטרת הפיקוח.
למען הסר ספק, יובהר כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמשיב לצאת בלוויית מפקח לתפילות בלילות שבת ובימי שבת בבית הכנסת הסמוך, כמפורט בסעיף 4י"ב להחלטת בית המשפט קמא מיום 17.9.2015.
הערר מתקבל איפוא באופן חלקי כמפורט לעיל.
ניתנה היום, ל' באדר א התשע"ו (10.3.2016).
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16018770_W01.doc חכ
