1

1.             לפניי ערר המדינה על החלטתו של בית המשפט המחוזי נצרת (השופטת ת' נסים שי) אשר ניתנה ביום 15.3.2021 בגדרו של מ"ת 35111-11-20, בה הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב באזוק אלקטרוני חלף מעצרו בכלא, בכפוף לתנאים מגבילים. החלטה זו ניתנה בקשר לת"פ (מחוזי נצרת) 35098-11-20, בו מואשם המשיב בהכנת ארבעה מטעני חבלה מצינורות מתכת.

2.             קיומן של ראיות לכאורה המאמתות את האמור בכתב האישום אינו שנוי במחלוקת. המשיב חוסה אפוא תחת חזקת המסוכנות הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(2), בצירוף סעיף 35(ב)(1), ובסעיף 22ב(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

2

3.             כלל הוא עמנו כי במקרים דוגמת זה שלפניי, כאשר כתב אישום, המאומת בראיות לכאורה, מייחס לנאשם בגיר עבירה שמעמידתו בחזקת מסוכן כאמור בסעיפים 21(א)(1)(ג) ו-22ב(ב) לחוק המעצרים, "השאלהשישלשאולביחסלאפשרותלשחררומןהכלאבתנאיםמגביליםאולהעבירולמעצרבפיקוחאלקטרוניאלמחוץלכותליהכלא, היאלא "למהלא?", אלא "למהכן?"" (ראו: פסקה 19 להחלטתי בבש"פ 250/21 מדינתישראלנ'פרוך (31.1.2021), והאסמכתאות שם). חלופה כאמור לא תתאפשר אלאבהתקייםטעמיםמיוחדים, והנטל להוכיח את התקיימותם רובץ על הנאשם (ראו: בש"פ 248/20 פלונינ' מדינתישראל, פסקאות 26-20 (2.2.2020); בש"פ 1230/20 פלונינ' מדינתישראל, פסקה 10(3.3.2020)).

4.             בית משפט קמא לא הקפיד על יישומו של כלל חשוב זה כאשר בחן את האפשרות להמיר את מעצרו של המשיב בין כותלי הכלא במעצר באזוק אלקטרוני, וחבל שכך.

5.             בנסיבות רגילות, די היה בכך כדי לבטל את ההחלטה קמא ולהורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח.

6.             דא עקא, סניגורו של המשיב שכנעני כי המקרה דנן איננו מקרה רגיל – זאת, מאחר שקיימים טעמים מיוחדים שבעטיים ניתן, ואף ראוי, לקיים את ההחלטה קמא; ואלה הם:

                        א.     בתסקיר המעצר העדכני, שירות המבחן התרשם מהמשיב כאדם צעיר נטול עבר פלילי, שעד למעצרו הנוכחי ניהל אורח חיים נורמטיבי תקין ואף התחתן והקים משפחה. כמו כן, התרשם השירות כי למשיב אין דפוסי התנהגות עברייניים.

                        ב.     השירות התקשה ליישב ממצאים אלה עם חומרתו של האישום הנוכחי, שכאמור מאומת בראיות לכאורה. מסיבה זו, חזר בו השירות מהמלצתו הקודמת להעביר את המשיב למעצר באזוק אלקטרוני חרף התרשמותו החיובית מהמפקחים המוצעים ומיכולתם להציב למשיב גבולות. ברם, אין זה מן הנמנע כי תפנית זו בעמדתו של השירות קשורה לכך שהמשיב מכחיש את המיוחס לו בכתב האישום, וזאת, כמובן, זכותו (ראו והשוו: בש"פ 96/21 פלוני נ' מדינת ישראל (19.1.2021), פסקה 13 להחלטת השופט י' אלרון).

3

                        ג.      שיהוי במעצרו של המשיב אשר צויין בהחלטה קמא (ראו שם, פסקה 5).

                        ד.     אשת המשיב נמצאת בשבוע ה-30 להריונה, כאשר מדובר בהריון בסיכון מפאת סכרת; כאשר היא צפויה ללידה מוקדמת בשל משקלו הגבוה של העובר; וכאשר היא נתונה בסיכון מוגבר לדיכאון אחרי לידה (כמצוין בתעודה רפואית שהגיש לי בא-כוח המשיב).

7.              כל הטעמים הללו, לצד התרשמותו של בית משפט קמא כי ניתן לתת אמון במשיב, שכנעוני כי חרף הפגם שנפל בהחלטה קמא, דין הערר להידחות, בכפוף להוספת תנאים כדלקמן:

                        א.     סכום ההפקדה במזומן, שהוטלה על המשיב בפסקה 10ג להחלטה קמא ישונה מ-20,000 ₪ ל-60,000 ₪.

                        ב.     סכום ההתחייבות העצמית, שהוטלה על המשיב בפסקה 10ג להחלטה קמא, ישונה מ-30,000 ₪ ל-90,000 ₪.

                        ג.      סכום הערבות, שהוטלה על כל אחד מערביו של משיב בפסקה 10ד להחלטה קמא, ישונה מ-30,000 ₪ ל-90,000 ₪.

                        ד.     במקום מעצרו של המשיב באזוק אלקטרוני לא יימצא שום נשק, כהגדרתו בסעיף 144(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

8.             תנאים אלה באים להוסיף לרשימת התנאים המגבילים אשר נקבעו בהחלטה קמא.

9.             מעברו של המשיב מן הכלא למעצר באזוק אלקטרוני יהא מותנה בהפקדת הביטחונות כאמור בפסקה 7(א), (ב) ו-(ג) לעיל בבית משפט קמא.

10.         בכפוף לאמור בפסקאות 7, 8 ו-9 לעיל, הנני דוחה אפוא את הערר.

           ניתנה היום, ‏ד' בניסן התשפ"א (‏17.3.2021).

_________________________

21018680_F02.docx  עב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l