1

לפניי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט שמואל מלמד) בעמ"ת 4584-03-22 מיום 3.3.2022, במסגרתה קיבל בית המשפט את ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט אור ממון) במ"ת 67854-10-21 מיום 2.3.2022, והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, חלף מעצר באיזוק אלקטרוני.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. רשות לערור לבית משפט זה על החלטות שנבחנו בערר על ידי בית המשפט המחוזי ("ערר בגלגול שלישי") תינתנה במשורה, ורק במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או ציבורית, או כאשר מתעורר חשש לאי-צדק חמור או עיוות דין למבקש (בש"פ 4967/14 אבו מוך נ' מדינת ישראל, פסקה ו (23.7.2014); בש"פ 2785/19 יאיר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (18.4.2019)). המקרה שלפנינו אינו נכנס לגדר מקרים חריגים אלה.

2

          הבקשה דנן אינה מגלה שאלות עקרוניות החורגות מעניינו הפרטי של המבקש, והחלטת בית המשפט קמא, לעניין המסוכנות הנשקפת מהמבקש והיעדר האפשרות לאיינה באמצעות המפקחים שהוצעו מטעמו - היא החלטה סבירה שאינה גורמת לאי-צדק חמור או לעיוות דין. ויובהר, הסיבה להבחנה בין המבקש לבין נאשם 1 בכתב האישום לעניין השחרור לחלופת מעצר נעוצה בהבדלים הקיימים במסוכנות הנשקפת מכל אחד מהם. בהקשר זה יש לציין, בין היתר, את העובדה כי בעוד שהנאשם 1 נעדר עבר פלילי, למבקש יש עבר פלילי עשיר. לא זו אף זו, הערכת המסוכנות של שירות המבחן מעלה כי רמת המסוכנות של המבקש לביצוע עבירות אלימות היא גבוהה, וכי קיים ספק באשר ליכולת המבקש להתמודד עם בעיית אלכוהול שממנה הוא סובל. בית המשפט קמא מצא כי מעצר באיזוק אלקטרוני בבית אימו של המבקש אינו מהווה חלופה מספקת לשם איון המסוכנות הנשקפת מן המבקש, ולא מצאתי כל טעם להתערב במסקנה זו.

אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערר נדחית.

           ניתנה היום, ‏י' באדר ב התשפ"ב (‏13.3.2022).

_________________________

22017890_Y01.docx יב