1

בשם המבקש:                     עו"ד אמיר נבון

1.             בקשה לרשות ערעור לפי סעיף 53(א1) ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

2.             ביום 27.11.2017 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, החזקת סכין, איומים, חבלה במזיד, הפרת הוראה חוקית ואיומים. לאחר קבלת תסקיר משירות המבחן וקיום דיון לעניין חלופת מעצר, הורה בית משפט השלום בירושלים ביום 1.1.2018 על מעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו.

2

3.             המבקש הגיש ערר על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי בירושלים. ביום 21.1.2018 הורה בית המשפט על קבלת תסקיר משלים שיבחן חלופת מעצר נוספת ויוגש לבית משפט השלום. ביום 4.2.2018 החליט בית משפט השלום על שחרור המבקש בתנאים מגבילים. המשיבה עררה לבית המשפט המחוזי, אשר בהחלטתו מיום 8.2.2018 קיבל את הערר. בית המשפט קבע כי המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים ומעידים על מסוכנות, וכן ציין כי להערכת שירות המבחן הערכת הסיכון להתנהגות אלימה מצד המבקש היא גבוהה ואין במפקחים המוצעים כדי להפחית את הסכנה במידה מספקת. כן נקבע כי נוכח הפרת תנאי מעצר הבית בהם היה נתון, כמפורט באישום השני, קיים גם קושי ליתן אמון במבקש.

           מכאן הבקשה שלפני, שעיקרה בטענת המבקש כי טעה בית המשפט המחוזי בהסתמכו בהחלטתו על התסקיר המשלים בעניינו של המבקש, שכנטען היה תסקיר חסר ולא מקצועי.

4.             דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות לערור ב"גלגול שלישי" על החלטה בענייני מעצרים תינתן ככלל במקרים שבהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או בהתקיים נסיבות חריגות (בש"פ 2173/12 אל גניני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (22.3.2012); בש"פ 184/16 קלדרון נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (8.1.2016)).

           אין זה המקרה שבפנינו. המדובר בענייננו בהחלטה בעניינו של המבקש התחומה לנסיבות הספציפיות של המקרה ואינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. לא מצאתי גם כי נפלה טעות - לא כל שכן טעות בולטת - בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

5.             אשר על כן הבקשה נדחית.

           ניתנה היום, ‏י"ד באדר התשע"ח (‏1.3.2018).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  18017110_B01.doc  אב

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,