בש"פ 1363/15 – יגאל דוד נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
"ערעור והשגה על החלטת המזכירות מתאריך 13.01.2015" מטעם המבקש מתאריך 23.02.2015 |
בשם המבקש: עו"ד יפעת רבינק
1. לפני "ערעור והשגה על החלטת המזכירות" מיום 13.1.2015 – שלא לקבל לרישום עתירה לדיון נוסף וערעור שהגיש המערער, על החלטתו של כב' השופט נ' הנדל ב-בש"פ 7077/14 מתאריך 16.11.2014, במסגרתה נדחה ערעור על החלטת הרשם, בנימוק שלפיו: "אין מקור בדין להגשת ערעור או בקשה לדיון נוסף על החלטה גופא של שופט דן יחיד בבית משפט זה...".
2. המבקש טוען במה שהוא מכנה: ערעור והשגה, כי שגתה מזכירות בית המשפט כאשר לא קיבלה לרישום את העתירה לדיון נוסף ואת הערעור שהגיש, זאת משום שעל החלטת כב' השופט נ' הנדל, ממנה ציטטה המזכירות – הוגשו הערעור והעתירה לדיון נוסף. לטענת המבקש, לפי הפסיקה תמיד יש מקום לדיון במותב תלתא, במיוחד כשפסק הדין בבית המשפט המחוזי ניתן במותב תלתא. המבקש עותר גם לקבוע מועד דיון בפני מותב תלתא, זאת כדי לבטל את תשלום ההוצאות שהושת על באת-כוחו.
2
3. דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא כי אין דיון נוסף על החלטה של דן יחיד בבית המשפט העליון (ראו למשל: דנ"א 6707/95 לביא נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד מט(5) 155, 157 (1996); דנ"א 579/97 אריאל נ' רותם חברה לביטוח בע"מ (29.4.1997)). בדומה – אין גם כל מקור בדין המעניק למבקש זכות להגיש ערעור על החלטה שניתנה בדן יחיד בבית המשפט העליון.
כאמור, הערעור והדיון הנוסף שביקש המבקש להגיש – הוגשו על החלטה שניתנה בדן יחיד (כב' השופט נ' הנדל) בבית משפט זה, ולכן אכן לא היה מקום לקבלם לרישום.
4. אף דין בקשת המבקש לקיים דיון – דינה להידחות. כידוע לא בכל הליך פלילי קיימת זכות לדיון במעמד בעלי הדין. מדובר כאן כאמור ב"ערעור והשגה על החלטת מזכירות", זאת על פי הגדרה של המבקש, ולא בהליך פלילי שהחוק מעניק בו זכות לקיום דיון.
5. על יסוד כל האמור לעיל – לא מצאתי, בנסיבות העניין, כל פגם בהפעלת שיקול דעתה של מזכירות בית המשפט באי קבלה לרישום של העתירה לדיון נוסף ושל הערעור שהגיש המבקש. לפיכך, דין ההליך להידחות, וכך אני מורה.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי התשע"ו (6.10.2015).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15013630_K01.doc מה
