בש"פ 1337/22 – מוחמד אלבריגי נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד השופט י' עמית |
העותר: |
מוחמד אלבריגי |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 |
תאריך הישיבה: |
י"ג בתמוז התשפ"ב |
(12.7.2022) |
בשם העותר: |
עו"ד עבד אבו עאמר |
בשם המשיבה: |
עו"ד רוני זלושינסקי |
עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות).
1. ביום 16.6.2021 הוגש נגד העותר כתב אישום, הכולל שני אישומים בגין מעשים שונים המיוחסים לעורר בזמן אירועי מבצע "שומר החומות" בחודש מאי 2021. כתב האישום ייחס לעותר את העבירות הבאות: התפרעות - עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק; ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 274(1)-(3) לחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - עבירה לפי סעיף 275 לחוק; וניסיון לתקיפה בצוותא בנסיבות מחמירות, ממניע גזעני - עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(א) לחוק, בנסיבות סעיף 144ו לחוק.
2
2. על-פי המתואר באישום הראשון, בכחמישה מועדים שונים בין התאריכים 10.5.2021 עד ל-12.5.2021, בזמן אירועי מבצע "שומר החומות", הגיע העותר עם אחרים לשוק ברהט וליד תחנת המשטרה ברהט בעת שהיו במקום הפרות סדר שכללו הבערות צמיגים, חסימות כבישים וידויי אבנים. העותר, כשהוא רעול פנים, יידה במהלך הפרות הסדר לפחות 10 אבנים ממרחק קצר לעבר שוטרים וניידות משטרה שהיו במקום, והבעיר צמיגים. על-פי המתואר באישום השני בכתב האישום, ביום 13.5.2021 העותר ותושב רהט נוסף (להלן: חאמד) נדברו ביניהם לנסוע ללוד ולקחת חלק בהפרות הסדר בעיר. בשעות הערב, העותר, חאמד ושלושה אחרים שזהותם ידועה למדינה נסעו יחד ללוד במטרה לקחת חלק בהפרות הסדר שכוונו נגד יהודים. העותר והאחרים נטלו חלק בהפרות הסדר באזור המסגד הגדול בלוד בעודם רעולי פנים, והעותר יידה אבנים לעבר קבוצת אנשים בעלי סממנים יהודיים. במהלך המהומות נורו זיקוקים לעבר שוטרים ואף נעשה ירי מכלי נשק. עם הגעת כוחות המשטרה למקום ופיזור המתפרעים חזרו העותר והאחרים לרהט.
על-פי כתב האישום, במעשיו אלו ובצוותא חדא עם אחרים, התקהל הנאשם למטרה משותפת על מנת להפר את השלום באופן שיש בו כדי להטיל אימה על הציבור; תקף וניסה לתקוף שוטרים במילוי תפקידם כשהוא מזוין בנשק (אבנים) ובצוותא חדא של יותר משני אנשים, ועשה מעשים בכוונה להפריע לשוטרים כשהם ממלאים את תפקידם כדין או להכשילם בכך; וניסה לתקוף, בצוותא חדא עם אחרים, אזרחים בעלי חזות יהודית מתוך מניע גזעני.
3. תעודת החיסיון: כחודשיים לאחר הגשת כתב האישום נגד העותר, הוצאה תעודת חיסיון, בנוסח הגורף המקובל במקרים מעין אלה (ראו והשוו יצחק עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים - הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 745 (2021) (להלן: עמית)):
"1. מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחשפם.
2. א. שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת חקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה.
ב. אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.
3. תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי וכן של קהילת המודיעין הישראלית לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם, לרבות חזותם.
3
4. החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי".
4. העתירה: בעתירה דנן ובדיון שהתקיים לפניי, טען העותר כי לא הועברו אליו חומרי חקירה, באשר הן העותר והן אחרים הזכירו בחקירותיהם שם של אדם נוסף שהגיע עמם ללוד. ברם, אין כל חקירה או זכ"ד, שלא לדבר על כתב אישום, כנגד אותו אדם, ששמו נזכר כמי שהיה מעורב במספר התפרעויות. מכאן הפליג בא כוח העותר לספקולציות כאלה ואחרות לגבי אותו אדם. לשאלת בית המשפט כיצד חומר הנוגע לאותו אדם יכול לקדם את ענייננו של העותר, השיב בא כוחו כי הדבר יכול לקדם טענת אכיפה בררנית או טענת סוכן מדיח.
עוד נטען כי העותר נחקר ללא הפסקה וכי חסרים זכ"דים של כאלה שהשתתפו בחקירה ואינם אנשי מרות.
5. לאחר שקיימתי דיון במעמד צד אחד, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות, וכי אין בחומר החסוי ראיה שהיא חיונית להגנתו של העותר.
איני נדרש לספקולציות של העותר לגבי אותו פלוני ששמו נזכר על ידי העותר ועל ידי אחרים כמי שנטל חלק באירועים מושא כתב האישום. מכל מקום, ברמת העיקרון, ספק בעיני אם ראיה שנועדה להוכיח כי גם אחרים השתתפו במעשה, אך ורק על מנת לקדם טענה של אכיפה בררנית, היא בגדר ראיה "חיונית להגנת הנאשם" כמשמעותה בסעיף 44 לפקודת הראיות.
6. סוף דבר, שהעתירה נדחית.
ניתנה היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022).
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
22013370_E06.docx שצ
