1

           העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטתו של כבוד השופט רובינשטיין בבש"פ 441/14, מיום 26.1.2014, ועל כן לא אחזור עליהן. אומר בקצרה, כי אכן מדובר במעשה אלימות קשה, אשר מקים עילת מסוכנות.

           עם זאת, בסיפא להחלטתו, הורה השופט רובינשטיין על עריכת תסקיר נוסף של שירות המבחן, שבמסגרתו ייבדק מצב ההתקדמות של הליכי הסולחה "והן ובעיקר באשר לטיבה של החלופה בצפון הארץ".

           בית משפט קמא, בעקבות המלצתו השלילית של שירות המבחן, דחה את בקשת העורר להשתחרר לחלופת מעצר. אכן, מתברר, כי הסולחה לא תמה ולא נשלמה וכשלעצמי, אף ספק בעיני לגבי עוצמת התקדמות הליכי הסולחה.

2

           עם זאת, בהעמידי נגד עיני של הנחייתו של השופט רובינשטיין בהחלטתו הנ"ל, בה שם את הדגש על טיבה של החלופה בצפון הארץ, ונוכח האמור בתסקיר שירות המבחן כי הערבים המוצעים הם סבירים וטובים ומבינים את התפקיד הנדרש מהם, ובהתחשב בכך שהמרחק בין רהט לבין כפר משהד הוא רחוק (כ-200 ק"מ) – אני סבור כי ניתן לקבל את החלופה שהוצעה.

           אשר על כן, אני מורה על שחרורו של העורר לחלופת מעצר, אצל שלושת הערבים אשר פורטו בתסקיר של שירות המבחן בכפר משהד בתנאים להלן:

           (-)     מעצר בית מלא.

           (-)     שלושת הערבים יחתמו על כתב ערבות על סך 15,000 ₪ כל אחד.

           (-)     הפקדה בסך 10,000 ₪.

           (-)     איזוק אלקטרוני.

           השחרור לאחר התקיימותם של התנאים דלעיל, ייעשה מבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הערבים יוכלו לחתום בבית משפט המחוזי בנצרת, וכתב הערבות יישלח לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

           הובהר לעורר, אשר הסכים לתנאי, כי אם במהלך שהותו בחלופת מעצר, המתלונן או בני משפחתו יאויימו, או שתינקט נגדם פעולה אלימה כלשהיא, יוחזר למעצר.

           תנאי זה הובהר גם לאחיו של העורר הנמצאים באולם.

           ניתנה היום, כ"ג באדר א' התשע"ד (23.2.2014), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  14012590_E01.doc  עכב