בש"פ 1149/22 – פלוני נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.2.2022 בעמ"ת 57831-01-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט א' חזק |
בשם המבקש: עו"ד דמיטרי דוגמן
1. בפני בקשת רשות ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 1.2.2022 (עמ"ת 57831-01-22, השופט א' חזק). בית המשפט המחוזי דחה ערר שהוגש על החלטתו של בית משפט השלום באשקלון מיום 13.1.2022 (מ"ת 1451-12-21, השופטת מ' חלפון-נזריאן).
2. ביום
1.12.2021 הוגש נגד המבקש, יליד 1948, כתב אישום המייחס לו ריבוי עבירות של איומים
לפי סעיף
2
3. ביום 14.12.2021 קבע בית משפט השלום, לאחר שעיין בתיק החקירה, כי ישנן ראיות לכאורה למיוחס למבקש בכתב האישום וכי מתקיימת בעניינו עילת מעצר של מסוכנות – בהתייחס לביטחון הציבור ולביטחונן של המתלוננות גם יחד. עוד ציין בית משפט השלום כי מסוכנותו של המבקש מתחזקת בשים לב לעברו הפלילי הכולל שש הרשעות קודמות, לרבות בעבירות של איומים ותקיפה כנגד אחת מן המתלוננות, וכי אף עונש המאסר המותנה שהוטל עליו במסגרת התיק האמור לא הרתיעו מלשוב ולבצע לכאורה את המיוחס לו כעת בכתב האישום. בסיכומו של דבר, בית משפט השלום הורה על מעצרו של המבקש עד למתן החלטה אחרת ועל הכנת תסקיר מעצר בעניינו.
4. ביום 10.1.2022 הוגש תסקיר בעניינו של המבקש. שירות המבחן התרשם כי המבקש, שהוא כאמור בן 74 שנים, מתמודד עם קשייו החברתיים והמשפחתיים באמצעות צריכת אלכוהול אינטנסיבית וכי על רקע זה הוא נוטה להתנהגות תוקפנית ואלימה כלפי גרושתו. כן צוין כי המבקש לא הורתע מהליכי מעצר וענישה קודמים ועל כן יש סיכוי גבוה מאוד להישנותן של עבירות דומות. שירות המבחן בחן את החלופה שהוצעה על-ידי המבקש במסגרת "מרכז הורים נהריה" שבו שהה בעבר, אך סבר כי בהתחשב בכלל הנסיבות אין לשחררו לחלופת מעצר כזו או אחרת.
5. לאחר שקיים דיון נוסף בנוכחות הצדדים קבע בית משפט השלום כי לא מתקיימים בעניינו של המבקש טעמים המצדיקים לסטות מהמלצתו השלילית של שירות המבחן. בעשותו כן, ציין בית משפט השלום כי בנסיבות העניין אף גילו המבוגר של המבקש אינו יכול לשמש שיקול מכריע המצדיק את שחרורו לחלופת מעצר. בית משפט השלום קבע כי בהתחשב בחומרתן של העבירות המיוחסות למבקש ובעברו הפלילי הקודם, וכן בשים לב לכך שאין בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו, יש להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
6. המבקש הגיש ערר על כך לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה. בעיקרו של דבר בית המשפט המחוזי עמד על מסוכנותו של המבקש, החשש הקיים מהישנותן של עבירות דומות מצדו, עברו הפלילי המכביד, העובדה שתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על-תנאי בר הפעלה, והמלצתו השלילית של שירות המבחן וקבע כי אין מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט השלום.
3
7. בבקשה שבפני טוען המבקש כי ההחלטה על מעצרו עד תום ההליכים היא שגויה וגורמת לו עיוות דין. בין היתר, המבקש מדגיש את גילו וטוען כי החלופה המוצעת על-ידו היא ראויה ומרוחקת דיה מן המקום שבו מתגוררות המתלוננות. כן מדגיש המבקש כי שהה בחלופה זו בעבר ולא הפר את תנאיה וכי שילובו בה ייטיב עמו, עם המתלוננות ועם האינטרס הציבורי.
8. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. שירות המבחן בחן את החלופה שהוצעה על-ידי המבקש ומצא כי אין בה כדי לאיין את מסוכנותו. כמו כן, ובהתחשב בכלל נסיבות העניין, הערכאות הקודמות לא מצאו לחרוג מהמלצה זו. אף לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש בעניין זה לא התרשמתי כי החלטתו של בית המשפט המחוזי גורמת לו לעיוות דין, או מעוררת כל שאלה עקרונית. זאת מבלי להמעיט מקשייו של המבקש כשהם עומדים לבדם. על כן, לא מתקיימת במקרה זה אמת המידה המצמצמת המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בענייני מעצרים (ראו: בש"פ 5401/21 זלבאני נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (4.8.2021)).
9. סוף דבר: הבקשה לרשות ערר נדחית.
ניתנה היום, כ"ב באדר א התשפ"ב (23.2.2022).
|
|
ש ו פ ט ת |
_________________________
22011490_A01.docx עכ
מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,
