1

           לפנַי בקשה מספר שלוש עשרה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 2.3.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 50765-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

1.             ביום 22.6.2017 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט.

2

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 12.9.2017 קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האשמה וכי האישום מקים עילת מעצר מובהקת. עוד נקבע כי אין מקום לשקול חלופת מעצר לאור ניסיונות המשיב לשבש מהלכי משפט, שימושו בסמים מסוכנים והתמכרותו לאלכוהול המגבירים את המסוכנות הנשקפת ממנו. מאז הוארך מעצרו של המשיב בהסכמה מעת לעת על פי החלטות בית משפט זה.

3.             בבקשה טוענת המבקשת כי מעשי המשיב מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו וכי קיים חשש להימלטותו מן הדין לנוכח עונש המאסר הכבד הצפוי לו אם יורשע. כן קיים חשש לשיבוש הליכים בשים לב לעבירות המיוחסות לו, ביניהן עבירות של השמדת ראיה ושיבוש הליכי משפט. לחובת המשיב אף הרשעות קודמות בעבירות של הסגת גבול פלילית, גניבה והחזקת סמים לצריכה עצמית. שימושו של המשיב בסמים ובאלכוהול אף מגביר את מסוכנותו, באופן המקשה על איתור חלופת מעצר רלוונטית.

4.             באשר לקצב התקדמות ההליך העיקרי, המבקשת ציינה כי מגפת הקורונה עיכבה את התקדמות ההליכים בתיק אך פרשת התביעה קרובה לסיומה ונכון לעת הנוכחית קבועים חמישה מועדי דיונים בשבועות הקרובים. כמו כן, בין הצדדים מתנהלים הליכי משא ומתן אינטנסיביים להגעה להסדר.

5.             בא-כוח המשיב טען מנגד כי ההליך המשפטי לא עתיד להסתיים בזמן הקרוב, בין היתר בעקבות בקשת המבקשת להוספת עד מומחה, והצורך בחקירת עדים נוספים על ידי המשיב. לטענתו המצב הראייתי העדכני בתיק מוביל למסקנה כי אין עוד מקום לייחס למשיב עבירת רצח ואף לא עבירת הריגה כי אם תקיפה בלבד. על כן, התבקש כי שירות המבחן יכין תסקיר מעצר לשם בדיקת חלופת מעצר אפשרית למשיב.

6.             דין הבקשה להתקבל. במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין שמירה על ביטחון הציבור ותקינות ההליך הפלילי (ראו למשל: בש"פ4728/20 מדינת ישראל נ' הררי, פסקה 7 (6.8.2020)). במסגרת האיזון האמור על בית המשפט לשקול, בין היתר, את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם; חומרת העבירות המיוחסות לו; חלוף הזמן ממועד מעצרו; קצב ניהול ההליך העיקרי; החשש מפני שיבוש הליכי משפט והאפשרות להימלטות הנאשם מן הדין (ראו: בש"פ 2721/20 מדינת ישראל נ' צ'חבריזדה, פסקה 7 (6.5.2020)).

3

7.             בהתאם להלכה הפסוקה, המסוכנות הנשקפת מנאשם שמיוחסת לו עבירת רצח היא אינהרנטית, וככלל לא ניתן להסתפק בחלופת מעצר למי שנאשם בעבירה זו, אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן (ראו: בש"פ 1091/21 מדינת ישראל נ' מוגזמוף, פסקה 9 (23.2.2021)). עניינו של המשיב אינו נמנה על מקרים אלה. כמו כן, טענות בא-כוח המשיב ככול שהן נוגעות לחולשתן של הראיות, מקומן באכסניה אחרת.

8.             אכן, המשיב מצוי מאחורי סורג ובריח כמעט ארבע שנים תמימות ובדיון שנערך לפנַי עלה כי התמשכות ההליכים בעת הזו נעוצה ככל הנראה במורכבות ראייתית מסוימת שהתעוררה. ברם, גם עניין זה ראוי לו שיילקח בחשבון בעת שקילת בקשת המשיב, אם תוגש, לעיין מחדש בתנאי מעצרו.

           הבקשה מתקבלת אפוא. אני מורה על הארכת הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים החל מיום 2.3.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 50765-06-17 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, ‏י"ח באדר התשפ"א (‏2.3.2021).

_________________________

21011430_N03.docx  רכ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l