1

בשם המבקש:                     עו"ד איציק כהן

1.        בפני בקשת רשות לערור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 9.2.2022 (עמ"ת 16733-02-22, השופט ע' כהן). בית המשפט המחוזי קיבל ערר שהגישה המדינה על החלטתו של בית משפט השלום באילת מיום 7.2.2022 (מ"ת 3385-01-22, השופטת ל' אדלשטיין).

2.        ביום 3.1.2022 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. על-פי המתואר בכתב האישום, המבקש שכר מחסן שבו החזיק סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של כ-0.83 גרם, סם מסוכן מסוג קטמין במשקל של כ-0.3 גרם וסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של כ-1 ק"ג. כמו כן צוין בכתב האישום כי הסם שהוחזק על-ידו היה מחולק לשקיות.

2

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה לעצור את המבקש עד תום ההליכים נגדו. בדיון שהתקיים בו ביום הסכים בא כוחו של המבקש לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אך ביקש להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר. בהמשך לכך, הורה בית משפט השלום על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של המבקש, והאריך את מעצרו עד למתן החלטה אחרת.

4.        ביום 24.1.2022 הגיש שירות המבחן את תסקיר המעצר, ובמסגרתו ציין כי המבקש, צעיר כבן 26, נעדר עבר פלילי, וניהל עד לאחרונה אורח חיים נורמטיבי. לצד זאת, צוין כי הוא נחשף לחברה שולית מספר חודשים לפני כן והחל לצרוך סמים באופן אינטנסיבי. כמו כן ציין שירות המבחן כי למבקש נפתח תיק חקירה בחשד לביצוע עבירות דומות חודשיים קודם לאירועים מושא התיק דנן. שירות המבחן העריך כי הסיכון לביצוע עבירות נוספות בתחום הסמים נמוך, וכי המעצר הנוכחי הביא להרתעה משמעותית של המבקש. בסיכומו של דבר שירות המבחן המליץ על שחרור המבקש לחלופת מעצר בבית הוריו, לצד שילובו במסגרת לטיפול בהתמכרויות. ביום 30.1.2022 הוגש תסקיר משלים ובו התייחס שירות המבחן לכך שמעצר בפיקוח אלקטרוני לא יאפשר למבקש להשתלב במסגרת טיפולית וחזר לפיכך על המלצתו לשחררו לחלופת מעצר ביתית.

5.        ביום 7.2.2022 הורה בית משפט השלום על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בבית הוריו, בתנאי ערבות ובפיקוח אנושי. בית משפט השלום ציין כי התשתית הראייתית הלכאורית מאפשרת לייחס חומרה למעשי המבקש, בפרט נוכח העובדה ששכר מחסן לצורך אחסון הסם ואף חילקו לשקיות – באופן שמחזק את החשד שהתכוון לסחור בו. בית משפט השלום הוסיף כי המבקש לא שיתף פעולה בחקירתו באופן שהיה עשוי לאמת את גרסתו לפיה החזיק בסם לצריכה עצמית. יחד עם זאת, בית משפט השלום נימק את החלטתו בסיכויי השיקום של המבקש, כמו גם בהתרשמותו כי חלופת המעצר תאיין את מסוכנותו.

3

6.        המדינה הגישה ערר על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי, וזה התקבל. בית המשפט המחוזי ציין כי הכלל בעבירות סמים שלא לצריכה עצמית הוא מעצר עד תום ההליכים וכי רק בנסיבות מיוחדות ובהתקיים התנאים שנקבעו בבש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, פ"ד סד(3) 101 (2011) יש להורות על חלופת מעצר טיפולית במסגרת הליכי מעצר. בהמשך לכך קבע בית בית המשפט המחוזי כי תנאים אלה אינם מתקיימים בעניינו של המבקש, שלא החל בטיפול בגמילה מסמים קודם למעצרו. בית המשפט המחוזי הדגיש עוד את מסוכנותו הגבוהה של המבקש, הנלמדת מעובדות כתב האישום ומתיק החקירה הנוסף שהוצג לו, וציין כי לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר. לפיכך הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

7.        בבקשת הרשות לערור טוען המבקש כי נגרם לו עיוות דין, וכי היה מקום להשאיר את החלטתו של בית משפט השלום על כנה. המבקש מוסיף וטוען כי לא היה מקום לסטות מהמלצת שירות המבחן, וכי לא ניתן משקל להיותו נעדר עבר פלילי.

8.        לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה כמו גם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הבקשה עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש. כמו כן לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. על כן, היא אינה עומדת באמת המידה המצמצמת המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" בענייני מעצרים(ראו:  אבו סבית נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (9.8.2021)).

9.        סוף דבר: הבקשה לרשות ערר נדחית.

           ניתנה היום, ‏ט"ו באדר א התשפ"ב (‏16.2.2022).

_________________________

22010760_A03.docx  עכ

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,