2. דין הערר להידחות. באשר לצורך להצביע על סיוע כבר בשלב בחינת הראיות לכאורה במסגרת הליך מעצר עד לתום ההליכים - מקום שזה נדרש לשם הרשעה בהליך העיקרי - הובאו דעות שונות בפסיקה. יש הטוענים שעל התביעה לעמוד בנטל, יש הטוענים כי אין חובה כזו, ויש אף גישת ביניים לפיה נידרש להצביע על ראיית סיוע אך לא באיכות זהה לזו שנדרשת לשם הרשעה. כך, כך, או כך, אין צורך להידרש לעניין במסגרת החלטה זו. הטעם נעוץ בכך שמהחומר עולה כי הקטין מעוניין להעיד וחוקר הילדים לא שלל אפשרות זו. אומנם, צודק הסניגור, כי ההחלטה להעיד את הקטין איננה סופית, שהרי חוקר הילדים הודיע כי הדבר יוכרע סופית כחודש לפני מועד העדות. אולם, נכון לשעה זו, לא עולה כי יהיה צורך בסיוע. להשלמת התמונה, בא כוח המדינה טען כי, בכל מקרה, ניתן להצביע על סיוע ברמה הנדרשת כבר בשלב זה.

באשר למעצר באזוק אלקטרוני, או לחלופין הזמנת תסקיר, עמדת בית המשפט המחוזי מקובלת עליי. כבר נפסק בעבר כי אין להזמין תסקיר בכל מקרה שהדבר מבוקש. על שופט המעצר להפעיל שיקול דעת. בענייננו, המעשה חמור. העושה הוא בעל עבר פלילי עשיר בעבירות מין. העורר הוא יליד 1959 והוא הורשע בביצוע עבירות מין החל משנות ה-80 ועד לעת האחרונה. דיי לאזכר שבשנת 1999 נידון העורר למאסר של 40 חודשים; בשנת 2004 נגזרו עליו 4 שנים וחצי; וכן בשנת 2013 הוא נידון למאסר בפועל לתקופה של 33 חודשים. ממאסר זה הוא שוחרר בתחילת שנת 2016 תחת פיקוח, והעבירה, נשוא מעצרו כאן, נעברה כ-8 חודשים לאחר מכן. המסקנה היא כי מסוכנותו של העורר גבוהה. כך אף נקבע על ידי מעריך המסוכנות בהליך הפיקוח. כאמור, הסניגור התייחס לצורך בטיפול, וודאי שזהו יעד רצוי. עם זאת, במסגרת הליכי המעצר נראה כי קשה להגיע לתוצאה אחרת מאשר המשך מעצרו של המשיב. במעשיו בעבר, יחד עם האישום שברקע הליך זה, שהוכח לכאורה, ביסס העורר את המסקנה לפיה אף איזוק אלקטרוני לא ישיג את מטרות המעצר בעצמה הראויה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, ‏ו' בחשון התשע"ז (‏7.11.2016).